לפי כתב האישום שהגישה מחלקת התביעות במשטרה נגד האישה: ב- 20.8.24 נפרדו בני הזוג לאחר מערכת יחסים שנמשכה חודשים אחדים. בערב הם נפגשו בכפר יונה, אז החל ויכוח. נטען שהאישה נכנסה למכוניתו, התיישבה עליו כשהוא יושב במושב הנהג, וניסתה למשוך את מכשיר הטלפון מידו תוך שהיא בועטת ברגליו. הוא הדף אותה מחוץ לרכב, והיא נכנסה למושב האחורי וסירבה לצאת.
אז החל בן הזוג בנסיעה בכיוון ביתו, ונעצר בחנייה, יצא מהרכב בריצה בהותירו פתוח כשהיא בתוכו נכנס לביתו ונעל את דלת הכניסה. הטענה הייתה כי רדפה אחריו, דפקה על הדלת מספר פעמים, וצעקה. בהמשך נכנסה לבניין, והמשיכה לרדוף אחריו לעיני שכנים שעברו במקום. בגין מעשים אלו היא הואשמה בעבירת תקיפה סתם בנסיבות מחמירות - כלפיו.
אלא שבמשפט התברר- כי החקירה של המקרה החלה בכלל - בתלונה של בת הזוג עצמה נגד הגבר. היא זו שהתקשרה ראשונה למוקד 100: התקשרה פעמיים, בפעם הראשונה מתוך מכוניתו של בן הזוג, ובפעם השנייה לאחר שהשניים הגיעו ברכב לקרבת ביתה. הסיבה - היא חשדהּ כי בן הזוג הפיץ תמונת עירום שלה לחבריו, וביקשה את סיוע המשטרה.
פורט כי רק אחר כך התקשר בן הזוג למוקד 100 וטען כי היא מאיימת עליו אך לא פירט את תוכן האיומים. בהמשך אפילו ביקש לבטל את הזמנת השוטרים ולא ייחס אליה אלימות פיזית. גם משוטר סיור שהגיע למקום בן הזוג ביקש לסגור את התיק.
רק בחקירתו במשטרה תחת אזהרה העלה לראשונה בן הזוג את גרסתו (שלא הובאה בשיחותיו הממושכות עם מוקד 100 ועם הסייר), לפיה התיישבה עליו במושב הנהג, וניסתה למשוך בכוח את הטלפון מידיו. גם עתה לא ייחס לה תקיפתו בבעיטה. גרסה זו, שהופיע באישום נשמעה בפעם הראשונה, והיחידה, לקראת סוף חקירתו בזמן שהוטח בו החשד כי הוא שתקף פיזית אותה.
השופט קבע היום בגזר הדין: "משטרת ישראל לא טרחה לבצע פעולות חקירה יזומות, למעט חקירותיהם תחת אזהרה. לא בוצעה פעולת חקירה בסיסית של ניסיון לאיתור מצלמות אבטחה... אין בתיק החקירה אינדיקציה כלשהי לפעולת חקירה שנועדה לבחון את תלונתה נגדו. מכשיר הטלפון לא נתפס, תוכנו לא נבדק, ולא נערכה בדיקה במרשתת לאיתור הפצת תמונות אינטימיות של שלה". לדברי השופט מדובר במחדלים של ממש של משטרת ישראל, שהסתפקה בחומרי החקירה שהגיעו אליה, ולא העמיקה בחקירה.
חשוב לציין כי התיק נגד בן הזוג נסגר מחוסר אשמה. השופט קבע: "דומה שנתונים אלו לא הצדיקו את סגירת תיק החקירה נגדו, אלא חייבו ביצוע פעולות חקירה נוספות בטרם קבלת החלטה. מצאתי את עדותו מתפתחת, משתנה, התרשמתי מעד בלתי מהימן, שניסה להפלילה".
השופט סיכם: "עורכת הדין של המאשימה אשר הופיעה לפניי מוכרת לי כתובעת ישרה, חרוצה והגונה. אבל, התנהלותה אך של לשכת התביעות של משטרת ישראל - עובר להגשתו של כתב האישום, קל וחומר במהלך המשפט, בן בנו של קל וחומר לאחר שנשמעו הערות בית המשפט - אינה שעתה היפה של המאשימה".
גם לאחר האישום קבע "ניתנו למאשימה הזדמנויות למכביר לחזור בה", וסיכם: "התנהלותה של המדינה, אשר חרף גילויים אלה, בחרה להמשיך בניהול המשפט עד תומו - סותרת את חובתה לפעול לחקר האמת, להבדיל מחתירה להרשעה בכל מחיר".
התרעות פיקוד העורף