בזמן העתירה על הוועדה למינוי שופטים - ציון אמיר התפרץ על אליעד שרגא: "בריון"

על רקע מחסור של עשרות שופטים ועיכובים במערכת, בג"ץ דן בעתירה נגד יריב לוין בדרישה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים – שלא התכנסה יותר משנה. ההערכה היא כי בג"ץ יוציא צו על תנאי נגד שר המשפטים לוין

אברהם בלוך | כתב כנסת ומשפט צילום: אבשלום ששוניגלעד מורג, כתב המשפט של מעריב צילום: אבשלום ששוני
השופט שטיין בבג"ץ לוין: ״חסרים כ״כ הרבה שופטים, זה משבר״ | צילום: הרשות השופטת

הוא הוסיף: "בהתחשב בכך, מוטלת חובה על השר לכנס את הוועדה. דרישת המהירות הראויה, לאור כל הנסיבות ולאור כך שאין כל צפי לכינוס הוועדה, מחייבת כינוס של הוועדה לשם הנעת ההליך".

ציון אמיר
ציון אמיר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במכתב של סמנכ"לית חטיבת השופטים של הנהלת בתי המשפט, היא מפרטת את החוסרים במצבת השופטים - עולה כי 44 תקנים לא מאוישים כרגע. ועד סוף 2026 החוסר יעמוד על 65. בשל העומס על המערכת במסגרת סיכום תקציבי נוספו עוד 16 תקני שיפוט חדשים ב2025 וב2026 עוד 19 – כך שסך הכול נוספו עוד 35 תקנים לשיפוט.

עו''ד ד''ר אליעד שרגא, יו''ר התנועה לאיכות השלטון
עו''ד ד''ר אליעד שרגא, יו''ר התנועה לאיכות השלטון | צילום: אבשלום ששוני

במתמטיקה פשוטה, סך הכול תוכל הוועדה לבחור כ-100 שופטים ורשמים חדשים שיקלו מאוד את העומס במערכת. במכתב מפורט כי סך הכול 150 תקנים נדרשים לאיוש המערכת - 15% מכלל המערכת. מחסור בשופטים, מפרטת בתגובתה הנהלת בתי המשפט, מוביל לעיכוב במתן החלטות, כולל בתיקים דחופים, תחומים נפגעים עקב הקצאת משאבים, דיונים נדחים, ותיקים נותרים "על המדף" וגם לשחיקת השופטים.

במאי 2025 אותם ששה חברי וועדה פנו לשר לכנס את הוועדה אבל כאמור בינתיים הוא נמנע. נזכיר השר אינו מוסמך לפי בג"ץ קודם להעניק משקל מוסמך להסכמה רחבה. מלבד בית משפט העליון שם כן נדרשת הסכמה רחבה לפי החוק - שם חסרים 4 שופטי עליון - אך הסיכוי שלוין ושאר חברי הוועדה יגיעו להסכמות בנושא כנראה אפס.

הפגנת יחיד בגשר בית המשפט העליון
הפגנת יחיד בגשר בית המשפט העליון | צילום: אברהם בלוך

במכתב ההתראה נכתב כי "הממשלה בפעולותיה ומחדליה, יצרה מצב שבו הליך אישור התקציב לשנת 2026 הופך לפסאדה פרוצדוראלית, נטול כל יכולת לדיון מהותי, מעמיק או אפקטיבי. כך, במצב דברים זה, שבו נותרו כ-30 ימי עבודה לדיון באלפי סעיפי תקציב, חברי הכנסת נדרשים לבחור בין אישור עיוור של התקציב לבין גרירת המדינה לבחירות".

"חמור מכך, הממשלה כללה בחוק ההסדרים נושאים רבים שאין בינם לבין תקציב 2026 ולא כלום, ושכבר נדחו בעבר על ידי הכנסת. מצב זה מהווה זלזול בוטה ברשות המחוקקת וניסיון 'להגניב' אותם בדלת האחורית תחת מסווה של דחיפות תקציבית", נכתב במכתב ההתראה.

עוד נכתב כי "תקנון הכנסת והנוהג הפרלמנטרי מחייבים כי הדיון בהצעות חוק ייעשה בוועדה המקצועית הרלוונטית לנושא. הפרקטיקה של 'Committee Shopping' היא פסולה מיסודה. כאשר רפורמות מועברות לוועדות לא מקצועיות מסיבות פוליטיות, נמנעת מחברי הכנסת האפשרות לתרום מניסיונם ומידענותם תוך הסתייעות בצוות הוועדה המומחה. הדבר מוביל לחקיקה רשלנית, חסרה ופגומה, שתוצאותיה יפגעו בציבור הרחב".

במידה וחוק התקציב לא עובר עד סוף חודש מרץ, הממשלה נופלת ומדינת ישראל הולכת לבחירות. המהלך של לזימי והדמוקרטים נועד לייצר אפשרות שבג"ץ יתערב בחקיקה, מה שיביא לאי העברה של התקציב בזמן - כך שהממשלה תיפול, והכנסת תתפזר.

תגיות:
יריב לוין
/
בג"צ
/
התנועה לאיכות השלטון
/
וועדה לבחירת שופטים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף