נצ"מ קץ לא מתראיין על הפעילות המבצעית שלו אלא חושף בפנינו את מפת הפשיעה במגזר הערבי מההיבט של הניתוח המשטרתי. לצד פרטים ידועים יש כאן לא מעט פרטים מסקרנים.
"במשטרה אנחנו מחלקים את ארגוני הפשיעה במגזר הערבי לשני מדרגים: ארגון פשיעה ארצי וארגון פשיעה מקומי. זה חשוב כי ההבחנה היא לאו דווקא על סמך רף האלימות או היקף האלימות הפלילית, אלא ביכולת של הארגון לייצר אירועים באופן חוצה גבולות בתוך המדינה ובבינלאומי וכן לייצר אירועים פליליים מעבר לאירועי האלימות וסד"ח, אלא אירועים של חדירה למוסדות שלטון בעיריות, השתלטות על מכרזים ולייצר איום מעבר לאירועי הפשיעה הנקודתיים. זה חשוב ואני מדגיש כי החלוקה היא לאו דווקא בהיקף האלימות. אנחנו רואים דווקא שחלק גדול מאירועי האלימות הקשים הללו, מאירועי הרצח, מגיעים מארגונים מקומיים גם אם לא הוגדרו כארגוני פשיעה".
כשאני תוהה למה נצ"מ קץ מתכוון אני מקבל ממנו את הסיבות. "זו מלחמה שאנחנו מבחינתנו נמשיך להשתמש בכלים הקונבנציונליים שלנו אל מול מגזר שמשתמש בכלים לא קונבנציונליים ללא מגבלות ולכן זו מלחמת התשה. אנחנו נאכוף, נתפוס, נסכל ונצמצם את העליות במספר אירועי הרצח, אבל זה לצמצם את העליות, זה לא שמפסיק לקרות. בסוף, אם אנחנו רוצים לעשות שינוי משמעותי, תכוף, מהיר ותחום בזמן, המשטרה חייבת לקבל סל של כלים, כולל גם כלים טכנולוגיים וגם אמצעי אכיפה מנהליים בדיוק כמו בשב"כ. איך שב"כ מנצח טרור? לא בכתבי אישום ולא בתיקי חקירה. שב"כ מנצח טרור בכלים מנהליים. נכנס מידע מודיעיני על כוונה לבצע פיגוע, השב"כ מקבל סל שלם של כלים מנהליים כדי לסכל את אותו אירוע. משטרת ישראל חייבת לקבל סל רחב מאוד של כלים מנהליים כדי להשפיע באופן דרמטי על אירועי הרצח במגזר הערבי".
נצ"מ קץ מציין כי מאז שקוטייר עודה יושב בכלא וההתייחסות אליו מחמירה, הארגון שלו, גם אם הוא פעיל, המעורבות שלו פחות דומיננטית לפחות לא במישור הארצי. בתפר הזה חזר לפעול לדוגמה ארגון חרירי שפתוח בלא מעט סכסוכים.
התרעות פיקוד העורף