הרבה מים זרמו בירקון מאז. ואין-ספור גילויים, פרשיות, תמלילים מזויפים, רוגלות, שקרים ותופרי תיקים שהתגלו, חלקם הודו בכך בעצמם, שהתנקזו כמעט כולם למשפט פלילי אחד - וראש ממשלה שמסרב בניגוד לכל ההערכות להיכנע, ושואף להמשיך לנהל אותו הרבה מעבר למתוכנן. או יותר נכון הרבה מעבר למה שתכננו עבורו מחולליו.
ניצן שימש ראש המערכת כמעט שנתיים וחצי לפני הגעתו של מנדלבליט. שלט בה ביד רמה וללא עוררין. ליועמ"ש החדש לא היה כל סיכוי, גם אם היה מנסה. די היה בחשד קל או בעבירה פעוטה כדי שיהיה אפשר לשלוט בו ולהופכו לפודל צייתן. כמי שהגיע לתפקיד כשחמאה גדולה מרוחה על ראשו מאז פרשת הרפז, המלאכה של ניצן הייתה קלה למדי.
מאז שפרש ניצן מהתפקיד ומונה לראש הספרייה הלאומית על ידי הממשלה הקודמת, נעלם הפרקליט לשעבר מהעין הציבורית. בעוד גיבורי משפט נתניהו האחרים, כמו מנדלבליט ואלשיך, צצים מדי פעם באולפנים ומביעים את דעתם בנושאים שעל סדר היום, ניצן גזר על עצמו שתיקה. גם לאירועים פומביים כמו כינוסים של לשכת עורכי הדין ואירועים אקדמיים, לא מגיע ניצן, וכבר זמן רב עבר מאז שנראה על במה נושא את דבריו.
לאחרונה שמו נישא דווקא מפיו של שר המשפטים יריב לוין, שאיים כי ללא שינוי הרכב הוועדה לבחירות שופטים "נראה את שי ניצן נבחר לשופט בבית המשפט העליון". האם יש לו שאיפות כאלה? אולי בעבר. היום ניצן בן כמעט 68. גיל הפרישה של שופטים הוא 70. אחרי שהגיע לצמרת ולעמדת השפעה כמעט בלתי נתפסת במערכת אכיפת החוק, את הפסגה הזאת לא יוכל לכבוש.
זו תהיה ההחמצה המרכזית השנייה בקריירה רבת- השנים שלו. ההחמצה הראשונה אולי מכאיבה לו אף יותר. הפלת נתניהו. גם בכך כשל. השתיקה של ניצן תופר בקרוב, עת יעלה על דוכן העדים וישטח את חלקו בפרשה. זאת אם המשפט אכן יימשך.
התרעות פיקוד העורף