בהמשך התייחס בית המשפט לעובדות כתב האישום, ממנו עלה שבבוקר יום 12.2.23, ב-05:37 לפנות בוקר התקשר הנאשם למד"א והודיע כי רצח את המנוחה. כוחות ההצלה שהגיעו לדירת בני הזוג מצאו את המנוחה במיטתה ללא רוח חיים, לאחר שהנאשם רוצץ את גולגולתה באמצעות משקולת בת 5 ק"ג ודקר את פלג גופה העליון באמצעות סכין.
לאחר המתת המנוחה, שטף הנאשם את ידיו מדמה של המנוחה במטבח, הכין לעצמו קפה, הצטייד בטלפון נייד, יצא מן הבית כשהוא לבוש, ירד אל רכבו ונהג משך מספר דקות בסביבת הבית. בשלב כלשהו, החנה הנאשם את רכבו בסמוך לבניין מגוריו, אך משהבחין בשוטר שקרב אל עבר הרכב, פתח בנהיגה מהירה לעברו, באופן שאילץ את השוטר להתגלגל על הכביש על מנת לחמוק מפגיעה.
בהכרעת הדין נדחתה טענת ההגנה, לפיה יש להרשיע את הנאשם בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, בשל הפרעה נפשית חמורה ממנה סבל הנאשם, שהגבילה את יכולתו במידה ניכרת להימנע מביצוע המעשה.
נקבע כי הנאשם, שאינו אדם צעיר, תפקד והתנהג בצורה נורמטיבית לחלוטין במשך כ-58 שנים, ביצע מטלות כנדרש (בלימודים, בשירות הצבאי כלוחם ובעבודה לאורך 30 שנים), למד באוניברסיטה הפתוחה והקים משפחה.
הוא לא אושפז מעולם באשפוז פסיכיאטרי ופסיכיאטרים שבדקו אותו, לרבות לפני הרצח, לא מצאו צורך לטפל בו בטיפול תרופתי נוגד פסיכוזה. משברים קשים ומלחיצים אותם חווה הנאשם בעבר, כדוגמת פשיטת רגל של החברה שלו והליכים משפטיים ממושכים, לא הובילו להתנהגות חריגה ולהיעדר תפקוד.
עוד קבע ביהמ"ש, כי אף שמבנה האישיות של הנאשם, היו ברקע התנהגותו בליל הרצח, הם לא פגמו ביכולתו להבין את אשר עשה ולא פגעו בצורה ניכרת ביכולתו להימנע מהמעשה.
לא הוכח, ולו ברמה של יצירת ספק סביר, כי בעת הרצח היה הנאשם קרוב למצב פסיכוטי או כי היה "כפסע" מהיעדר יכולת של ממש להימנע מהמתת המנוחה.
נשללה טענה נוספת של הנאשם לפיה הוא רצח את המנוחה בשל הפרעות נפשיות, כדוגמת שמיעת קול פוקד באישון לילה או התקף חרדה קיצוני, ותחת זאת נקבע כי הוא ביצע את המעשה בגלל חשדנותו כלפי המנוחה וחששו מפני עזיבתה אותו, על רקע התנהגותו המסתגרת וחוסר רצונו לנסוע עמה לחו"ל.
השופטים קבעו כי הנאשם, שהיה אובססיבי וקנאי כלפי המנוחה, ידע כי היא איננה תלויה בו מבחינה כלכלית ואיננה כבולה אליו מבחינה משפטית (נוכח גירושיהם לפני שנים), לא היה מוכן לקבל מצב בו המנוחה תיפרד ממנו ותעזוב אותו לנפשו. בדומה לגברים אחרים אשר רצחו, למרבה הצער, את בנות זוגם על רקע הבעת רצונן להיפרד מהם, פעל הנאשם, ככל הנראה, בהתאם לתפישה המעוותת לפיה אם המנוחה לא תהיה שלו, היא לא תהיה כלל.
התרעות פיקוד העורף