שופטי בית המשפט העליון קיבלו היום (שני) חלק מערעור של גננת, בת 61, מבאר שבע שהורשעה בפגיעה בפעוטות, וקיצרו משמעותית את עונשה מ-5 שנות מאסר לשנה וחצי בלבד.
הגננת, שהייתה אחראית על 29 פעוטות באזור הדרום, הורשעה במרץ 2024 בבית המשפט מחוזי ב"ש בעבירות רבות כלפי הפעוטות כולל 32 עבירות תקיפה ואף שתי עבירות התעללות.
בנוגע לעבירות ההתעללות, טען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהרשיע אותה בשתי עבירות של ההתעללות בקטין, ושעבירה זו עוסקת במקרים הרבה יותר חמורים. נטען כי הותרת ילד בבגדים רטובים משתן למשך מספר דקות איננה התעללות.
השופט גרוסקופף שכתב את פסק הדין העיקרי כתב שהגננת פעלה פעלה באופן פסול, ש"אסור שיראה במקומותינו, כלפי הפעוטות שהופקדו באחריותה, ובתוך כך נהגה לעיתים באופן אלים ופוגעני כלפיהם".
הודגש, כי "התנהגותה לא הולמת את מצופה מגננת – רחוק מכך; וכי בצדק הזדעזעו ההורים מהאגרסיביות הרבה, שלעיתים עולה לכדי אלימות ממש, בה התייחסה ליקרים להם מכל".
למרות זאת, בית המשפט העליון פסק כי "לא ניתן להתרשם שפעלה מתוך שנאה ורשעות כלפי הילדים, ואף לא עולה מהסרטונים המתעדים את מעשיה כוונה לפגוע בהם או לגרום להם כאב וסבל – הגם שאיפיון זה של התנהלותה איננו מצדיק את מעשיה המכוערים, ובוודאי אין בו כדי לפטור אותה מאחריות משפטית".
בית המשפט העליון קבע כי יש לזכות אותה מעבירות רבות בהן היא הורשעה, ובעיקרן עבירות התקיפה, כי המעשים, גם אם אינם ראויים, אינם חוצים את הרף הפלילי. בית המשפט קבע שלא כל נגיעה של גננת בילד, אף אם הייתה כרוכה בהפעלת כוח פיזי מסוים או נעשתה באגרסיביות, עולה לכדי עבירה פלילית של תקיפה.
"בפרט כאשר עסקינן בגן ילדים, אשר כחלק מהיום-יום השוטף עשוי להתעורר צורך לגעת בילדים לצרכים 'פונקציונליים' הקשורים לניהול ותפקוד הגן (כגון על מנת להפריד בין ילדים מתקוטטים או להושיב את הילדים לארוחה). לכן נקבע כי נגיעה בילד הנעשית לצרכים 'פונקציונליים', תעלה לכדי תקיפה, רק כאשר מדובר בחריגה קיצונית וברורה מהשורה באופן המצדיק הפללה.
כך למשל באישום הראשון היא משכה קטינה בכח שלא ישבה על כיסא, זו מעדה והגננת הושיבה אותה בכח על הכיסא. הקטינה בכתה וכאב לה, ובעקבות זאת הגננת הורשעה בתקיפה על ידי בית המשפט המחוזי. השופטים צפו בסרטונים וטענו לאגרסיביות יתר אבל קבעו שלא ניתן לקבוע שפעולה זו הייתה חריגה שהצדיקה הרשעה בפלילים.
לעומת זאת, הובהר על ידי השופטים כי נגיעה בילד הנעשית שלא לצורך, לרבות על מנת להעביר מסר "חינוכי" (הרתעתי) כלפי הפעוט, תעלה לרוב לכדי תקיפה, וזאת גם כאשר האמצעי הפיזי שננקט מצוי ברף חומרה נמוך יחסית.
בסופו של דבר בית המשפט זיכה את הגננת משלוש עבירות של תקיפת קטין (תוך המרת שתיים מהן לתקיפה סתם שהיא ברף נמוך יותר), מ-18 עבירות של תקיפה סתם, מעבירה אחת של השארת ילד בלא השגחה ומשתי עבירות של התעללות. לפיכך הורשעה המערערת ב-2 עבירות של תקיפת קטין, 17 עבירות של תקיפה סתם, ועבירה אחת של השארת ילד בלא השגחה.
השופט כבוב ציין :"לאמיתו של דבר, תיאורים מופרזים ומחמירים, המופיעים בכתבי אישום ולאחר מכן בפסקי-דין, עלולים אף לפגוע בהרתעה היעילה".
השופטים קבעו כי ה"גם שתופעת "הגננת המתעללת" (או במקרה הזה כפי שהגדירו "הגננת האגרסיבית") חמורה ומזעזעת, על כל מופעיה, רמת הענישה שראוי לגזור בכל מקרה ומקרה תלויה בנסיבותיו".
בהתאם, נקבע כי האירועים בגינם הורשעה, אשר על עיקרם היא כלל לא ערערה, ומאפייני התנהלותה כפי שהם עולים ממכלול הדברים, מצדיקים ענישה משמעותית – לרבות על דרך של מאסר מאחורי סורג ובריח. ועדיין, מאחר שחלק ניכר מהמקרים בהם הורשעה אינם מגיעים לסף הפלילי.
התרעות פיקוד העורף