"הייתי עושה נזק למערכת השיפוטית עם המזג חסר הסבלנות שלי" סיפרה שמואלביץ' בתשובה לשאלה מדוע סירבה, לא פעם אחת אלא כמה וכמה פעמים, להצעה להתמנות לשופטת" "ואני מאוד קנאית לפרטיות ולחופש הבחירה שלי. חיי שופט הם חיים מאוד מוגבלים. לא מתאים לי".
עו"ד שמואלביץ' מתייחסת כמובן למעבר מעורך דין שלפחות תיאורטית יכול לגבות כמה שהוא רוצה, בטח אם הוא שותף בכיר במשרד גדול, ומשכורת ממשלתית אם כי כזו שהיא לא רעה ושיש לה את היתרונות שלה. "העבודה של שופט היא די קשה, למרות שיש את היתרון שהוא יותר אדון לזמן שלו ויכול לקבוע את סדר היום, אבל הקושי העיקרי זה אובדן החירות. גם כעורך דין אתה לא יכול לעשות הכל, אבל בשוק הפרטי יש לך הרבה יותר חופש לנסוע, לבלות, לנהל את חייך ולחלק מה שאתה רוצה".
"דור ה-Z הוא דור שלא רוצה לעבוד קשה מדי"
"שוק עורכי הדין הוא בדיוק כמו שוק העבודה הכללי. דור ה-Z הוא דור שלא רוצה לעבוד קשה מדי. הוא אמנם רוצה להיות מתוגמל, אבל הכסף הוא לא הדבר העיקרי שהוא רוצה. הוא מסתכל על ההורים שלו, שעובדים ומכורים לעבודה, כאילו הם משוגעים וסדר העדיפויות שלהם מקולקל".
שמואלביץ' מציינת שבניגוד לשנות השמונים המאוחרות כאשר כל המידע שעמד לרשות המתמחים היה הלוח מודעות בפקולטה ואיזה יריד של הלשכה, המידע היום נגיש כולו באינטרנט. "אנחנו בדיוק בזמן שבו מתמחים עושים ראיונות כדי לעבוד בשנת 2027, והם יכולים פשוט לפתוח את טבלת השכר של חברת ההשמה 'קודקס' ולראות בדיוק את השכר לשנת 2026".
"אתה רואה למשל שבמשרדים הגדולים, ה'טופ-10', השכר הוא סביב 11,500 שקל למתמחה. אבל הטבלה לא כוללת רק שכר. היא מפרטת את שיטת ההתמחות, אחוז עליית השכר, כמה ימי עבודה מהבית, מתי יוצאים לנופש, וכמה אחוז מהמתמחים נשארים במשרד. יש משרדים שמפרטים על 'יום חמישי מתוק' וכיבוד חינם. בדף המידע תראה תמונות של המשרד בהוליווד, בברצלונה או באיים אקזוטיים כמו המלדיביים. בשיווק, הדברים האלה עושים את ההבדל".
"ממש לא. כשמסתכלים עמוק לתוך הטבלה, רואים שמשרדים קטנים יותר לא בהכרח משלמים פחות. יש משרדי בוטיק, כמו משרד לקניין רוחני של ליעד ויינשטיין, שמשלמים 12,500 למתמחה – שזה יותר מהגדולים. לעומת זאת, במגזר הציבורי, ברשות לניירות ערך מקבלים 10,600, ובמשרד המשפטים 9,500, אבל שם יש יתרונות אחרים של עבודה במגזר הציבורי שיכולים להיות רלוונטיים למי שמתכנן קריירה ולא מסתכל רק על השנים הראשונות".
"משרדים חייבים להמציא את עצמם מחדש"
"התשובה היא שבגדול לא. הסיבה היא שהחוק בכל מדינה הוא שונה. יש הבדל בלימודי המשפטים וברישיון לעסוק במקצוע. אני לא יכולה לעסוק בעריכת דין בניו יורק עם הרישיון הישראלי שלי. יתרה מכך, גם אם הייתי עורכת דין בניו יורק, לא הייתי יכולה לעסוק בעריכת דין בפלורידה או בקליפורניה, כי בארה"ב יש חקיקה מדינתית ששונה מקצה לקצה".
"תדע לך שבכל המשרדים – הגדולים, הקטנים והבינוניים – יושבים עכשיו וחושבים איך להתכונן לזה. יש להם כבר 'Chief of AI'. הסיפור הוא כזה: החיובים הגדולים במשרדים מגיעים מייצוג לקוח בתיק גדול שדורש צוות שלם – שותפים ומתמחים, כשכל אחד מחויב לפי התעריף שלו".
"לוקחים את זה לצד השני – איך מרוויחים מזה. למשל, לייעץ למעסיקים על שילוב AI במקום העבודה. שאלות של החלפת עובדים ב-AI, אחריות משפטית וכדומה. בדיני עבודה זה קלאסי. אני ממש לא חושבת שה-AI יהרוג את התחום, אבל זה בהחלט דורש היערכות ושינוי במודל העסקי של משרדי עורכי הדין".
התרעות פיקוד העורף