העתירה הנוכחית, שונה מהעתירה שנדונה בשבוע שעבר באותו נושא, מכיוון שבעתירה זו מתבקש בג"ץ להורות ללוין להפסיק את החרם על נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. במסגרת תגובתו של לוין, עורך דינו צרף קטע שכתב לוין עצמו לשופטים.
לוין כתב: "בישראל מתקיימות בחירות, ותוצאותיהן לא מוצאות חן בעיני העותרים ולעיתים גם בעיני חלק מהיושבים על כס השיפוט. עתירה זו היא נסיון, מוזר משהו, לפתור את הבעיה הזו. אם שר המשפטים נוקט במדיניות שאינה לשביעות רצון אלה שלא בחרו בו, נסלק אותו מתפקידו בצו שיפוטי".
"בדרכם אל היעד הנכסף, מבקשים העותרים כי בית המשפט הנכבד יהפוך עצמו לשר המשפטים בפועל. העותרים מבקשים לנהל את ענייניו של משרד המשפטים, כאילו השר הוא בובה המופעלת על ידי בית המשפט הנכבד, אשר קובע את סדר יומה ואת ההחלטות שעליה לקבל. לא עוד ביקורת שיפוטית, כי אם ניהול שיפוטי של משרד המשפטים, במקום השר, וזאת כמובן עד להדחתו", כתב לוין.
לדבריו, "השיבוש המוחלט של סדרי השלטון, של ההכרעה הדמוקרטית ושל היחסים בין רשויות השלטון, כפי שבא לידי ביטוי בעתירה זו, הוא תוצאה ישירה של התנהלות בית משפט נכבד זה. שהרי, בית המשפט הנכבד כבר הפקיע את סמכויות השר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, כינס את הוועדה לבחירת שופטים ללא השר, ו"בחר" כביכול נשיא לבית המשפט העליון. תוצאת המהלך הכוחני הזה הביאה למציאות שבה אין לבית המשפט העליון נשיא מוכר, ותפקוד המערכת כולה נפגע".
"ועתה נמצא הפתרון בעתירה זו. מה שלא הלך בכוח, ילך בעוד יותר כוח. אם כבר הפקענו את סמכויות השר, וזה לא עזר, אז נפקיע את השר. כמה נוח, כמה קל. מבחינת העותרים, מי בכלל צריך את הדמוקרטיה הזאת? ומבחינת בית המשפט הנכבד, במקום אמירה ברורה של דחיית העתירה על הסף, הוא מורה על הגשת תגובה. לא ארכין את ראשי בפני ההליך הפסול הזה. שום ניסיון להדחתי לא ימנע ממני לבצע את שליחותי, בהתאם לדרך בשמה נבחרתי", כתב לוין לשופטים.
שר המשפטים הוסיף עוד כי "הימים שבהם שרי משפטים קיבלו בהכנעה את רמיסת מעמדם וסמכויותיהם על ידי מערכת המשפט - תמו ולא ישובו עוד. אין לבית המשפט הנכבד סמכות להחליף את הכרעת העם!"
במסגרת התגובה עצמה, לוין טוען כי העובדה שהוא לא חתם על מינוי יצחק עמית לנשיא העליון, שוללת את המינוי עצמו. לדברי לוין, על פי הדין "דין חתימת הקיום של שר המשפטים, לעניין מתן חנינה ע"י נשיא המדינה, כדין חתימתו על כל מסמך רשמי עליו חותם הנשיא. כשם שהענקת חנינה ע"י נשיא המדינה אינה ברת ביצוע ללא חתימת קיום של שר המשפטים כך באותה מידה, היעדר חתימת קיום על מסמך רשמי כלשהו שחתם עליו הנשיא, המסמך אינו בר קיימא ללא חתימת קיום".