בבקשת הפסלות טען בן גביר כי עצם העובדה שהגיש תלונה אישית חמורה נגד בנו של השופט יוצרת לכל הפחות מראית עין של משוא פנים, ולכן אין זה ראוי שכבוב ישב בהרכב הדן בעתירות המבקשות להדיחו מתפקידו כשר לביטחון לאומי.
כבוב דחה את הבקשה וקבע כי אין לאפשר לבעל דין "לייצר" עילת פסלות באמצעות נקיטת הליכים נגד שופט או בני משפחתו. בהחלטתו כתב: "הבקשה דנן נעדרת כל תשתית משפטית, והלכה למעשה מבקשת לחתור תחת יסודות דיני הפסלות", והוסיף: "אכן, עיקרון יסוד בדיני הפסלות הוא שאין לאפשר לבעל דין לקבוע מי יפסוק בעניינו או להחליפו כאוות נפשו באמצעות פרובוקציות".
בהמשך ציטט השופט מפסיקה קודמת: "עיקרון זה כוחו יפה גם כשמדובר באיומים על בן משפחה של השופט, והוא חל בין אם מבקש הפסילה טוען לעילה הכללית בדבר 'חשש ממשי למשוא פנים' או לעילה הספציפית המנויה".
עוד כתב: "ברי כי אין לאפשר לבעל דין ליצור עילת פסלות באמצעות נקיטת הליכים פליליים, משמעתיים או אחרים, נגד שופט או בני משפחתו. זאת נכון מקל וחומר מקום בו התלונה נדחתה, כבענייננו". לפי ההחלטה, העובדה שהתלונה הוגשה לפני כחמש שנים ונבדקה בעבר, אינה מקימה עילת פסלות, ואין בה כדי למנוע מהשופט להמשיך ולדון בעתירות בעניינו של השר.