לצד העתירה פרסם מכון זולת מסמך עמדה נפרד, שאינו חלק מההליך המשפטי, ובו מוצגת עמדתו ביחס להתנהלות השר. במסמך נטען כי "מזה כשלוש שנים מנהל שר המשפטים יריב לוין מדיניות מכוונת של ייבוש ושיתוק מערכת המשפט מדיניות זו הגיעה לשיא בינואר 2025, עם הכרזתו של לוין כי אינו מכיר בשופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון, וכי הוא מסרב להפעיל עשרות סמכויות חוק המחייבות שיתוף פעולה ביניהם".
עוד נכתב במסמך, כי "התוצאה המיידית היא פגיעה חמורה ומתמשכת בזכויות אדם ואזרח: סחבת ועינוי דין בבתי המשפט בכל הערכאות, עיכובים דרמטיים בהליכי שחרור ושיקום של אסירים ופגיעה ישירה בשירותים חיוניים שמיליוני אזרחים תלויים בהם".
"במסמך מפרט המכון שורה של תחומים שלטענתו נפגעים מהיעדר שיתוף הפעולה, ובהם פעילות ועדות השחרורים, מינוי שופטים עמיתים, מינוי נשיאים לבתי משפט, מינוי שופטים לבתי המשפט לעניינים מקומיים ומינוי רשמים לבית המשפט העליון. כך, לפי הנתונים שמביא המכון, עד סוף שנת 2025 נדרש איוש של 21 תקני שופטים בוועדות השחרורים, אך "למימוש סמכויות אלה נדרשת הסכמה משותפת של נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ובהיעדר שיתוף פעולה מצד השר, המינויים אינם מאושרים".
בעניין השופטים העמיתים נכתב במסמך כי "הפעם האחרונה בה מונו שופטים עמיתים היתה בינואר 2024", וכי חרף קיומו של תקציב, "בהיעדר פגישות עבודה סדירות בין נשיא בית המשפט העליון לשר המשפטים, לא ניתן היה לקדם את הבקשות". לטענת המכון, התוצאה היא עומס חריג, עיכובים בתיקים ופגיעה בזכויות המתדיינים.
לגבי מינוי נשיאים לבתי משפט, נטען במסמך כי לבית המשפט המחוזי מרכז אין כיום נשיא, וכי "חרף פניות לשר בעניין זה, לא מקודמים הליכים למינויו של מחליף". עוד נטען כי גם בבאר שבע טרם מונה נשיא חדש.
באשר לרשמים בבית המשפט העליון, נכתב כי חרף המלצות ועדת האיתור, השר לא חתם על כתב מינוי, וכי "הימנעות ממינוי רשם נוסף לבית המשפט העליון פוגעת באופן ישיר בזכויות הציבור ובנגישות להליך משפטי הוגן".
במסמך העמדה נטען עוד כי "כאשר שר ממשלה מכריז על חרם גורף על רשות מנהלית אחרת… זוהי התפרקות מוחלטת משלטון החוק", וכי מדובר בתקדים שעלול לאפשר לכל רשות לבחור לאילו חוקים לציית.
בעתירה עצמה מבוקשים במכון זולת שלושה סעדים חלופיים: להורות לשר להפעיל את סמכויותיו בהתאם לחוק; לחלופין, להורות לממשלה להעביר את הסמכויות לשר אחר; ולחלופי חלופין, להורות לראש הממשלה לשקול את המשך כהונתו של שר המשפטים.
לטענת מכון זולת, "כל חודש נוסף של חרם משמעו עוד שופטים שמסיימים את כהונתם… עוד אסירים שנותרים מאחורי סורג ובריח מעבר לנדרש; עוד תיקים שמתעכבים בבתי המשפט". עוד נכתב כי "החרם של שר המשפטים על נשיא בית המשפט העליון הופך את שלטון החוק למילים ריקות".
כזכור, אמש לוין הגיש לבג"ץ את תגובתו בעתירה, בה הבהיר כי לעמדתו לשופטים אין סמכות לתת את הסעדים, וכי המינוי של עמית לתפקיד אינו תקף.
העתירה הנוכחית, שונה מהעתירה שנדונה בשבוע שעבר באותו נושא מכיוון שבעתירה זו מתבקש בג"ץ להורות ללוין להפסיק את החרם על נשיא בית המשפט העליון. במסגרת תגובתו של לוין, עורך דינו צרף קטע שכתב לוין עצמו לשופטים.
לוין כתב: "בישראל מתקיימות בחירות, ותוצאותיהן לא מוצאות חן בעיני העותרים ולעיתים גם בעיני חלק מהיושבים על כס השיפוט. עתירה זו היא נסיון, מוזר משהו, לפתור את הבעיה הזו. אם שר המשפטים נוקט במדיניות שאינה לשביעות רצון אלה שלא בחרו בו, נסלק אותו מתפקידו בצו שיפוטי".
"בדרכם אל היעד הנכסף, מבקשים העותרים כי בית המשפט הנכבד יהפוך עצמו לשר המשפטים בפועל. העותרים מבקשים לנהל את ענייניו של משרד המשפטים, כאילו השר הוא בובה המופעלת על ידי בית המשפט הנכבד, אשר קובע את סדר יומה ואת ההחלטות שעליה לקבל. לא עוד ביקורת שיפוטית, כי אם ניהול שיפוטי של משרד המשפטים, במקום השר, וזאת כמובן עד להדחתו", כתב לוין.
לדבריו, "השיבוש המוחלט של סדרי השלטון, של ההכרעה הדמוקרטית ושל היחסים בין רשויות השלטון, כפי שבא לידי ביטוי בעתירה זו, הוא תוצאה ישירה של התנהלות בית משפט נכבד זה. שהרי, בית המשפט הנכבד כבר הפקיע את סמכויות השר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, כינס את הוועדה לבחירת שופטים ללא השר, ו"בחר" כביכול נשיא לבית המשפט העליון. תוצאת המהלך הכוחני הזה הביאה למציאות שבה אין לבית המשפט העליון נשיא מוכר, ותפקוד המערכת כולה נפגע".
"ועתה נמצא הפתרון בעתירה זו. מה שלא הלך בכוח, ילך בעוד יותר כוח. אם כבר הפקענו את סמכויות השר, וזה לא עזר, אז נפקיע את השר. כמה נוח, כמה קל. מבחינת העותרים, מי בכלל צריך את הדמוקרטיה הזאת? ומבחינת בית המשפט הנכבד, במקום אמירה ברורה של דחיית העתירה על הסף, הוא מורה על הגשת תגובה. לא ארכין את ראשי בפני ההליך הפסול הזה. שום ניסיון להדחתי לא ימנע ממני לבצע את שליחותי, בהתאם לדרך בשמה נבחרתי", כתב לוין לשופטים.
שר המשפטים הוסיף עוד כי "הימים שבהם שרי משפטים קיבלו בהכנעה את רמיסת מעמדם וסמכויותיהם על ידי מערכת המשפט - תמו ולא ישובו עוד. אין לבית המשפט הנכבד סמכות להחליף את הכרעת העם!"
במסגרת התגובה עצמה, לוין טוען כי העובדה שהוא לא חתם על מינוי יצחק עמית לנשיא העליון, שוללת את המינוי עצמו. לדברי לוין, על פי הדין "דין חתימת הקיום של שר המשפטים, לעניין מתן חנינה ע"י נשיא המדינה, כדין חתימתו על כל מסמך רשמי עליו חותם הנשיא. כשם שהענקת חנינה ע"י נשיא המדינה אינה ברת ביצוע ללא חתימת קיום של שר המשפטים כך באותה מידה, היעדר חתימת קיום על מסמך רשמי כלשהו שחתם עליו הנשיא, המסמך אינו בר קיימא ללא חתימת קיום".
התרעות פיקוד העורף