ידונו בערעור: הטרגדיה מ-2018 מגיעה לשופטי העליון - "שגיאה משפטית מובהקת"

האסון בנחל צפית מגיע לעליון: הטרגדיה התרחשה באפריל 2018, כשבמהלך טיול גיבוש למכינת בני ציון נפגעו משיטפון בנחל מועמדים למכינה וחניכים, ו-10 מהם נהרגו. הדיונים בערעורים על פסק הדין יתקיימו היום ומחר

גלעד מורג, כתב המשפט של מעריב צילום: אבשלום ששוני
שופטי בית המשפט העליון
שופטי בית המשפט העליון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
3
גלריה
מעגל נרות לזכר עשרת נספי אסון נחל צפית
מעגל נרות לזכר עשרת נספי אסון נחל צפית | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

סנגוריו של כהאן כתבו בערעור כך: "מאז יום האסון, נתון יובל "באופן יומיומי ואינטנסיבי", בתחושות אשמה וצער על האסון שנפל תחת ידיו. דואב, כואב ומתייסר עמוקות. יובל ביקש להקדיש את חייו לחינוך ועשה כן מעל עשרים שנה במסירות אין קץ. יובל, שביקש לשרת את מדינתו ועמו בעשייה ערכית, הן כאיש חינוך והן כקצין בכיר ומצטיין במילואים – נושא וישא עד ליומו האחרון את האסון הכבד שארע תחת אחריותו".

עוד כתבו הסנגורים: "נבקש לזכות את יובל מההרשעה בעבירת גרם מוות ברשלנות. בכך לא יהיה בכדי להפחית במאום מתחושת האחריות הקשה והכואבת שחש יובל. הרשעה פלילית והעונש הפלילי הכרוך בה - תלויה ונובעת אך מניתוח משפטי ומהוכחת התקיימותם של נסיבות עובדתיות ויסוד - נפשי שלא התקיימו בענייננו".

עוד הוסיפו: "מקביעות בית משפט המחוזי עולה מפורשות, כי יובל, אדם רציני וקפדן מאוד, "בפרט בענייני בטיחות", "ועד רמת הבורג", כלשון בא כח המאשימה, הורה על הוצאת הטיול תחת הנחיות שקיומן היה מונע את האסון. יובל היה משוכנע על בסיס תשובות שקיבל בזמן אמת שהנחיותיו מקוימות. כי הפרת ההנחיות היא שגרמה לאסון".

הטענה היא ש"בית משפט שגה קשות הן בניתוח הרשלנות עצמה והן בניתוח סוגיית הגורם הזר המתערב. הרשעתו של יובל ברשלנות נסמכה בעיקר על טעות קשה שנפלה בהכרעת הדין, לפיה, כביכול ידע יובל שהנחיותיו מונעות האסון הופרו ולא - היא. טעות זו של בית המשפט, בסתירה חזיתית של ממצאיו העובדתיים, היא בגדר שגיאה משפטית מובהקת".

אסון בנחל צפית
אסון בנחל צפית | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

עוד נכתב: "אין מחלוקת שיובל, לא הפר כל נורמה חוקית כזו או אחרת כי אם שגה בתמונת המציאות. שורת קביעות אלו חייבה את המסקנה שיובל לא התרשל אלא טעה טעות כנה וסבירה וזאת על בסיס המידע שנמסר לו". מנגד פרקליטות המדינה, כאמור מבקשת להרשיע בסעיף המתה בקלות דעת, שניתן בגינו לגזור על הנאשמים עד 12 שנות מאסר בגין הרשעה אחת.

כך נכתב בערעור הפרקליטות: "לשם התגבשותה של עבירת ההמתה בקלות דעת, די בכך שקיימת אפשרות כלשהי - גם אם מינימלית – להתרחשות התוצאה הקטלנית. כל עוד המשיבים צפו אפשרות כזו כאפשרות שאינה תיאורטית או דחוקה, ללא קשר למידת הסתברותה, אזי מעשיהם יוצאים מתחום הרשלנות וחוצים את גבול קלות הדעת. הרי שלא ניתן להשלים עם מסקנתו השגויה (של בית המשפט המחוזי- ג.מ) לפיה האפשרות שתתרחש תוצאה קטלנית נפקדה לחלוטין ממוחם להפך דווקא ניסיונם הרב, כמו גם מודעותם לתחזיות שליווי את השבוע שקדם להוצאת הטיול - תחזיות שאף התממשו יום קודם וגבו מחיר בנפש ובפרט".

עוד הוסיפו בפרקליטות "על בית המשפט לתייג התנהגות זאת באופן הראוי. לא "טעות כנה" ואף לא "טעות" רשלנית ,אלא לקיחת סיכון מודעת ובלתי סבירה" שהסתיימה כך הם מסבירים במותם של 10 הצעירים ובפציעתם של שניים נוספים. המשיבים, אנשי חינוך האחראים על מועמדים למכינה ולחניכים במכינה, בחרו במודע לסכן אותם, אף אם קיוו שכך לא יקרה".

תגיות:
בית המשפט העליון
/
פסק דין
/
ערעור
/
אסון בנחל צפית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף