כך כותב השופט מינץ היום (ראשון): "לאחר עיון בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. רשות ערר על החלטות בענייני מעצר שמורה למקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית או ציבורי. הבקשות אינן עומדות באמות המידה האמורות".
עוד כתב: "ראשית, לא שוכנעתי כי הבקשה מעוררת שאלה עקרונית המצריכה הכרעה במסגרת זו. באשר לשאלת האפשרות לשקול שיקולים ציבוריים רחבים שונים במסגרת הליכי מעצר, הגם שהמבקש העלה בעניין זה טענות הראויות להישמע, אין מקום להכריע בהן בעת הזו. הטעם לכך נעוץ בעובדה שעסקינן בבקשה להארכת התנאים המגבילים בעוד יומיים. בנסיבות אלה, אף אם אניח לטובת המבקש ששיקולים כגון יחסי החוץ של המדינה הם שיקולים רלוונטיים בהליכי מעצר ושחרור, ומבלי להקל ראש בשיקולים אלה, קשה עד מאוד לראות כיצד במקרה זה הארכת התנאים המגבילים בעוד יומיים תביא לפגיעה כה משמעותית ביחסי החוץ של המדינה, באופן שיצדיק את שינוי האיזון שערך בית המשפט המחוזי למול יתר השיקולים הרלוונטיים לעניין. לא למותר לציין בהקשר זה כי המכתבים שהונחו לפני בית המשפט המחוזי כדי לנמק את הפגיעה המדינית מלמדים כי עוד מחודש ספטמבר 2025 לא מכהן שגריר קבוע בבריטניה, וכי הגם שהמבקש מונה לתפקיד זה באותה עת, הוסכם כי משיקולים מקצועיים ולאור תפקידו הנוכחי הוא ייצא לשליחותו רק בחודש ינואר 2026".
עוד נכתב כי גם לגבי הטענה של הסנגורים על הרף הנדרש לצורך הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ נוכח חשש לשיבוש הליכי חקירה שלא על רקע הימלטות מהדין. השופט קובע שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור: "מהטעם הפשוט שבית המשפט המחוזי התרשם על בסיס החומר שהונח לפניו כי בנסיבות מקרה זה קיים חשש משמעותי וכבד לשיבוש"