שוב ושוב עולה השאלה מדוע מערכת אכיפת החוק לא מטפלת חוקית בדוד שאת "מחאתו" מפנה בעיקר נגד אזרחים ועיתונאים. הוא מעוכב לעיתים אך משוחרר כעבור זמן קצר ללא מעצר וללא כתבי אישום. לדוד מצטרפים תומכים או חקיינים שרואים שהוא פועל ללא מגבלות ורואים כי טוב ויש כבר שמנסים לאמץ את דרכיו.
פנינו ב"מעריב" לכל הגורמים הרלוונטיים במערכת אכיפת החוק - המשטרה, הפרקליטות, פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה בשאלה מה נעשה בנושא.
עיקר הטענות עולות נגד המשטרה. רבים טוענים שמשום שדוד משמש בפועל כשליח של השלטון ברחוב נגד מתנגדיו - המשטרה נמנעת מלמצות איתו את הדין למרות שיש לפחות כמה מקרים מובהקים שלא מדובר במחאה לגיטימית - למשל פתיחת רכבו של אהרון ברק או הגעה לבית פרטי של מפגינה.
המשטרה: גורמים במשטרה מסבירים שבניגוד לטענות נגדם כל אירוע מטופל והם אינם מקלים ראש בתופעה או עושים אכיפה בררנית לטובתו. נגד דוד יש כמה תיקים פתוחים שמתנהלים במשטרה, והוא נחקר כמה פעמים באזהרה בחשד להטרדות ועבירות שונות. גורם משטרתי אומר שיש כרגע בין שמונה לתשעה תיקים שמתנהלים נגדו. נאמר עוד שמי שמחליט על טיפול בהפרעות תנועה במסגרת מחאה (ככל שמעשיו אכן מוגדרים כמחאה) היא הפרקליטות והיא אמורה לבחון תיקים כאלו. הם מסבירים כי חסימת רכב יכולה גם להיסגר בדוח בלבד.
בינתיים דוד מיהר לשדר היום עסקים כרגיל והעלה לרשתות שורת תיעודים ממחאה מתחת לביתה של אהריש כולל כניסה לבניין שלה עם חבורת גברים והגעה לדלת ביתה.