בית המשפט דחה את טענות הנאשמת ובא כוחה, לפיהן לא הייתה לה מודעות לפגיעה, וקבע כי הנאשמת הייתה מודעת לפגיעה, אך בחרה להמשיך בנסיעה.
בהכרעת הדין, ציין בית המשפט כי הנאשמת שינתה גרסאות, שיקרה וניסתה להרחיק את עצמה לאורך כל הדרך ממה שארע, התחמקה מהשאלות, עדותה הייתה מתפתלת וכי היא אינה דוברת אמת.
בית המשפט ניתח את כלל הראיות שהוצגו על ידי הפרקליטות במהלך המשפט וקבע כי עדותה אינה מתיישבת עם העובדות. ״התנהגותה של הנאשמת לאחר האירוע יש להוקיע מכל וכל. זו לא התנהגות המצופה מאדם. הנאשמת הפקירה ילד קטן למותו…לא נותר ספק בליבי בדבר אשמתה של הנאשמת ובדבר מודעותה״, קבע השופט, סגן נשיא בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז.