כך נכתב בבקשת רשות הערעור שלו: "החלטותיהם של בתי המשפט הנכבדים שלמטה, שעניינן צו המורה למבקש עיתונאי, למסור חומרי גלם של ראיון עיתונאי שערך, הן החלטות שיש להן השלכות רוחב על מקצוע העיתונות, על זכות הציבור לדעת, ועל עצם היכולת לקיים עיתונות חוקרת חופשית, עצמאית ובלתי תלויה במדינה דמוקרטית. ההחלטות הן בבחינת שינוי סדרי עולם בכל הקשור ליכולת העתידית של העיתונאי לפרסם מידע ולהביאו לציבור".
עוד הוסבר: "מדובר בהחלטות שפגיעתן היא חריגה וקיצונית, ואם יוותרו על כנן, הן יגרמו לפגיעה אנושה שלא ניתן יהיה להיטיב, במערכת יחסי האמון העדינה שבין עיתונאי לבין מקורותיו ומרואייניו, מערכת יחסים שנבנית, לבנה אחר לבנה, לעיתים במשך שנים ארוכות".
עוד נכתב: "העיתונאי החוקר, לעומת רשויות החקירה, הוא נטול כלים, אין לו סמכויות מעצר, הוא לא יכול לקבל צווי חיפוש, הוא לא יכול להורות לנחקר להשיב לשאלה. הכלי היחיד המצוי באמתחתו כדי להגיע לחקר האמת, הוא מערכת היחסים העדינה, הנרקמת, שיחה אחר שיחה, פגישה אחר פגישה, לעתים במשך שנים עם מי שמוסר לו מידע".
לדברי עורכת דינו: "אם תיוותרנה החלטות אלה על כנן, הדבר יפגע פגיעה בלתי הפיכה בכלי היחיד שעומד לרשותו של עיתונאי, לא רק המבקש, אלא כלל עיתונאי ישראל, כדי לממש את תפקידו כשומר הסף של הדמוקרטיה. יהיה בכך משום אפקט מצנן על מרואיינים, שיפגע באפשרות לעשות עיתונות חופשית, ביקורתית ונטולת פניות".
"החלטות בתי המשפט הנכבדים (שלום ומחוזי) על כנן, תרתיע את כל מי שמחזיק ממש עכשיו מידע רגיש ומתלבט אם לחשוף אותו בראיון עיתונאי, מלמסור אותו. אותו מרואיין יידע שהוא חשוף לגמרי, נטול הגנה העיתונאי יאבד את הכלי היחיד שבידיו לחשיפת האמת ומי שיפסיד מכך הם הדמוקרטיה הישראלית והציבור כולו". לטענתו יש להכיר בחיסיון עיתונאי על תוכן המידע, שיקולי מדיניות מחייבים קביעה שאין למסור את החומרים, ולא מוצו כל פעולות החקירה.
התרעות פיקוד העורף