היועצת המשפטית מזהירה כי הנוסח המונח לפני הוועדה מרחיק לכת. לדבריה, ההצעה "מבקש לקדם מודל רחב, השולל כליל את סמכות בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על מינוי שרים ועל העברתם מכהונתם בין בעילת הסבירות ובין בעילות אחרות".
בהמשך נכתב כי "שלילה גורפת של האפשרות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטות אלו מעוררת עדיין חשש בדבר הפגיעה העלולה להיגרם לעקרון הפרדת הרשויות ושלטון החוק, ולהגנה על אינטרסים ציבוריים חשובים אחרים, בהם שמירה על אמון הציבור, וכפועל יוצא מכך – בדבר העמידה בגדרי הסמכות המכוננת".
בהתייחס לפסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות, מצוטטת עמדת הרוב שם שלפיה התיקון שנפסל הותיר "תחומים שלמים ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית ומונע הגנה על אינטרסים ציבוריים חשובים". על רקע זה מציינת היועצת כי "נראה שלעניין ביטול הביקורת השיפוטית, הנוסח הנוכחי של ההצעה הוא רחב מדי".
עוד מוצע לשקול מודל מצומצם יותר. במסמך נכתב כי "ייתכן כי קידום מודל צר יותר המגביל את האפשרות של בית המשפט לערוך ביקורת שיפוטית מכוח עילת הסבירות בלבד אך מותיר את האפשרות לערוך ביקורת שיפוטית מכוח עילות אחרות – ייתן מענה הולם ונכון יותר לסוגיה". עם זאת מודגש כי "גם מודל צר לא ייתן מענה מלא למקרי הקיצון".
סוגיה מרכזית נוספת שמודגשת במסמך היא החשש לתכלית פרסונלית. נכתב כי "עולה קושי הנוגע לקיומה של תכלית פרסונלית בהצעת חוק היסוד", וכי "חידוש הדיון בהצעת חוק היסוד בעת הזו, מגביר את החשש לשימוש לרעה בסמכות המכוננת".
בהמשך מצוין כי האינדיקציות שנמנו בפסק הדין בעניין הנבצרות "מתקיימות למעשה גם ביחס להצעת החוק שבפניכם", ובהן "תחולתה המיידית של הצעת חוק היסוד, האופן שבו הוצגה על ידי יוזמיה ותומכיה עיתוי הגשתה, קצב קידומה, וקיומו של הליך משפטי מקביל" - זאת בהתייחס לעתירות לפיטורי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו.
לסיכום נכתב כי "פסיקות בית המשפט העליון הן תמרור אזהרה שעל הוועדה להתייחס אליו בכובד ראש", וכי על הוועדה להידרש לחשש המוגבר "בדבר קיומה של תכלית פרסונלית – נוכח התחולה המוצעת, נסיבות קידומה של ההצעה וההלכה הפסוקה בעניין שימוש לרעה בסמכות המכוננת".
התרעות פיקוד העורף