מורה לשעבר שהורשע באלימות ביקש לשוב וללמד במוסד לבעלי מוגבלויות

מורה לשעבר, בן 72, שהורשע באלימות כלפי ילדים ובת זוגו, ביקש לשוב לעסוק במוסד חינוכי כמורה בבית ספר לתלמידים בעלי מוגבלויות. ועדת מומחים מיוחדת התכנסה בעניינו בבית משפט השלום בנתניה, גילתה עליו פרטים נוספים ודחתה את בקשתו.

המורה הורשע ב-2019 בתקיפת רעייתו. הוא טען ש"מדובר באירוע יחיד וחד פעמי, אשר לא כוון נגד קטין ולא נגד חסר ישע, אלא נגד בת זוג בגירה". לדבריו, הוא נושא באחריות מלאה למעשיו, ומביע חרטה עמוקה. הוא ציין, כי בעקבות הרשעתו השתתף בהליך טיפולי בן שישה חודשים למניעת אלימות במשפחה, בקבוצה ובמפגשים פרטניים, וכי מאז לא נפתחו נגדו תיקי חקירה נוספים. הוא עתר לאפשר לו להשתלב בעבודה כמורה וכתומך הוראה בבית ספר המיועד לתלמידים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.

הוא טען: "איני מהווה (ומעולם לא היוויתי) סיכון לילדים או לחסרי ישע. העבירה שבגינה הורשעתי לא הייתה מכוונת כלפי קטין או חסר ישע. אין בעברי כל היסטוריה של פגיעה בקטינים, בקשישים, בבעלי מוגבלויות או באוכלוסיות פגיעות אחרות. האירוע המצער בשנת 2019 התרחש על רקע משבר זוגי חריף, בסיטואציה ספציפית שלא רלוונטית למקומות העבודה שבחוק".

החוק קובע כי מי שהורשע בעבירת אלימות או התעללות בילד או בחסר ישע, שביצע בהיותו בגיר, לא יעסוק בעבודה במוסד לילדים. אבל על אף האיסור, סעיף בחוק, מסמיך ועדת מומחים אשר מינה שר המשפטים בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון חברתי, לתת פטור מאיסור העיסוק לפי החוק. כך נעשה במקרה הזה שהוקמה ועדה בראשות השופט גיא אבנון.

בדיונים הסתבר כי בגליון ההרשעות שלו יש הרשעות נוספות מהעבר שלו בין היתר של תקיפת בת הזוג ואיומים. בין היתר תואר באישום אחד כי דחף קטין  ודחף קטינה, וזרק על קטין בקבוק חלב.

הועדה קבעה: "על הוועדה להשתכנע כי המבקש אינו מהווה סיכון לילדים או לחסרי ישע. ברם, הממצאים שלפנינו מלמדים אחרת. לטובתו זקפנו הן את הזמן הרב שחלף מאז ביצע את מעשי העבירה שבהרשעותיו השונות, הן את התרשמותם של בתי המשפט שדנו בעניינו, והן את ההליך הטיפולי שעבר בעקבות הרשעתו האחרונה. כן התחשבנו בנסיבותיו האישיות. מובן ששקלנו את ההערכה הרבה לה זכה כמפורט במכתב מעסיקו".

אבל קבעה הועדה: "לא ניתן להתעלם מכך שמדובר במי שחוזר שוב ושוב על מעשיו הרעים, כמעין רצידיביסט בתחום עבירות האלימות, לְמִצְעַר כלפי בנות זוגו (כעולה מעדות המבקש, מעשי העבירה בהרשעתו הראשונה בוצעו כלפי בת זוג קודמת, ואילו מעשי העבירה בהרשעותיו הנוספות בוצעו כלפי רעייתו ואם ילדיו)".

"שנית, עבירות האלימות כלפי ילדים בוצעו אמנם "רק" במסגרת הרשעתו השנייה של המבקש, אך עבירות אחרות שביצע, במסגרת שתי הרשעותיו האחרונות, בוצעו לנגד עיניהם של ילדי בני הזוג. שלישית, אופן ביצוע העבירות מלמד לא רק על כך שמדובר באדם אלים, אלא על היעדר אמפתיה כלשהי כלפי קורבנותיו. מבקש לא עמד בנטל לשכנע את הוועדה, כי אינו מהווה סיכון לילדים וחסרי ישע. משכך דין בקשתו להידחות, וכך אנו מורים".