רוצה חנינה? חובה הכאה על חטא
במחלקת החנינות מסבירים כי לבקשתו של נתניהו לחנינה על דרך סיום המשפט הפלילי שלו עוד בטרם הגיע להכרעה שיפוטית ומבלי להודות במעשה עבירה כלשהו - אין תקדים במשפט הישראלי. בחוות הדעת נאמר גם ש"ניסיונה המצטבר של מחלקת חנינות לאורך עשרות שנות פעילותה הוא כי חנינה ניתנת עם הודאה בצידה, או לכל הפחות סממנים ברורים שלה, בדמות הכאה על חטא, תובנה ולו חלקית לפסול שבמעשה או לדפוסים שליליים שהביאו לביצוע מעשי העבירה, התחייבות לשינוי דרך וכיו"ב. נוהג זה, הוא ה"מפתח" הנתון בידי מבקש החנינה, לעבור את מפתן שערי החסד והרחמים לעבר החלטת נשיא המדינה על חנינה... הודאה וחנינה כרוכות זו בזו".
נקודת מוצא משפטית - פרשת קו 300
המקרה המשפטי היחיד הקודם של חנינה שניתנה לפני שהסתיים הליך משפטי בעבר הוא "פרשת קו 300", עליו מסתמך נתניהו בבקשתו. חוות הדעת סוקרת בהרחבה את המקרה של קו 300 ומשווה אותו למקרה נתניהו וקובעת:" "צֶבֶר משמעותי של יסודות ורכיבים שעמדו ביסוד החלטת נשיא המדינה להעניק חנינה בפרשת קו 300.. אינם מתקיימים במקרה שלפנינו".
למרות זאת פורסמה הודעה רשמית מטעם דובר צה"ל לפיה כל המחבלים נהרגו במהלך קרב ההשתלטות על אוטובוס בו בני ערובה. האירוע נחשף לציבור בעקבות צילום עיתונאי שתיעד מחבל שנותר בחיים. לאחר האירוע, הוקמו שתי ועדות חקירה לחקר האירועים והוחלט על העמדתם לדין משמעתי של המעורבים, אולם בכירי השב"כ הנחו את פקודיהם למסור עדויות שקריות, תיאמו גרסאות ואף ניסו להטיל את האחריות להרג המחבלים על מפקד צבאי שהיה בזירה.
בשנת 1986, חשפו שלושה בכירים בארגון את העובדות האמיתיות בפני היועץ המשפטי לממשלה, וזה הורה למשטרה על פתיחת חקירה פלילית. הדבר הוביל למשבר עמוק בארגון ולמתן חנינה נשיאותית למעורבים עוד בטרם החלה החקירה הפלילית. הפניה לחנינה בפרשה זו נולדה בעקבות צורך ביטחוני חיוני. זאת, בעיקר בשל החשש כי החקירה עלולה להוביל לחשיפת סודות ביטחוניים כמוסים ביותר.
רק לאחר ששרי הקבינט המדיני אישרו את המתווה , והיועץ המשפטי לממשלה אישר כי לנשיא נתונה סמכות להעניק חנינה, העניק נשיא המדינה אז אותה. בהמשך הוגש בג"צ בנושא ודעת הרוב קבעה כי לנשיא המדינה הסמכות להעניק חנינה גם לפני הרשעה.
הבדל נוסף - בפרשת קו 300 נשיא המדינה התנה את מתן החנינה של ראש השב"כ בפרישתו, והוא אכן פרש. "בעניינו של נתניהו, מתבקש נשיא המדינה להפעיל את סמכות החנינה על מנת להקל על המשך תפקודו וכהונתו של מר נתניהו כראש ממשלה".
חוות הדעת קובעת גם כי החנינה בפרשת קו 300 כפי שתיאר אותה הנשיא המנוח חיים הרצוג, נועדה לסיים "מחול השדים" .. לעומת זאת, קובעת הוועדה, הפעלת סמכות החנינה בעניינו של נתניהו ללא פרישה מתפקידו, "עלולה דווקא לעורר את "מחול השדים", שכן היא מותירה ללא הכרעה הן חשדות במעשים פליליים חמורים המיוחסים לו והן את הטענות הקשות של נתניהו נגד התנהלות גורמי החקירה והתביעה וכן את הטענות בדבר רדיפה פוליטית".
עוד נאמר:"מבקשי החנינה בפרשת קו 300 פנו לנשיא המדינה טרם החלה החקירה במשטרה בהמשך להחלטת הקבינט המדיני ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. לעומת זאת, מר נתניהו פונה כעת לנשיא בעיצומו של משפט וללא הסכמת היועצת המשפטית לממשלה. נקבע כי: "שלוש השלכות על כך: הראשונה, הפקעה מעשית של התיק הפלילי מידי הרשות השופטת, ובהכרח נלווית לכך פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, ובסדרי המשטר הדמוקרטי".
הוועדה: חשש מהשלכות
במחלקת החנינות חוששים גם מהשלכות נוספות: "מתן אפשרות לחנינה בעיצומו של הליך משפטי, ללא הסכמת התביעה, עלול להעביר מסר של תמריץ לנאשמים בעלי כוח פוליטי לנהל את משפטם לאורך שנים עד להבשלה של תנאים פוליטיים שיאפשרו חנינה". לפי חוות הדעת: "מתן חנינה בשלב כה מתקדם בתיק שנשמע מזה מספר שנים בבית המשפט, בו הושקעו משאבים רבים הן במשטרת ישראל בשלב החקירה והן בפרקליטות וזאת בעיצומו של ההליך בבית המשפט, עלולה ליצור 'אפקט מצנן' של מאבק בשחיתות שלטונית".
מה לגבי הנאשמים האחרים?
נקבע "שאפשרות מתן חנינה לנתניהו תוביל במקרה הקיצוני לביטול האישומים נגד המעורבים האחרים, ולחלופין לעונש מקל שייגזר עליהם אם יורשעו בדין. כך או כך, התוצאה היא פגיעה במיצוי הדין בעבירות שחיתות שלטונית, ביכולת ההרתעה וביכולת האכיפה של עבירות אלה".
האינטרסים הציבוריים שעל כף המאזניים
לגבי הטענה של נתניהו לשיקולים של אינטרסים ביטחוניים ומדיניים נקבע: "אין ביכולתה של מחלקת חנינות לקבוע כי אלה מחייבים נקיטה בצעד חריג של הפסקת ההליך המשפטי הנמצא בעיצומו, בחנינה. יתרה מכך, כיום ובדומה לעבר, הדיונים במשפטו של מר נתניהו הושהו ונדחו בהתאם לצורך".
מה לגבי מכתבו של נשיא ארצות הברית שצורף לחנינה בו הוא קורא להעניק חנינה לנתניהו?
"פנייתו כמו גם הצהרותיו, מעתיקה את כובד המשקל מהזירה הפלילית הפרסונלית הישר אל לב ליבה של הזירה המדינית והבינלאומית. מדובר בטיעונים כבדי משקל אולם אין בידי מחלקת החנינות כלים לאמוד ולאזן בין שיקולים אלה לבין אחרים וכן לגזור את ההשלכות שיש להיענות או אי ההיענות לבקשת החנינה בהקשר זה".
בכל הנוגע לטיעון המתייחס לאיחוי הקרע בעם, "הכמיהה לריפוי ולאיחוי ברורה ויש לקוות כי תימצא הדרך הנכונה לפיוס. אולם בעניינו של מר נתניהו, לא ניתן לקבוע כי הפעלת סמכות החנינה על דרך הפסקת המשפט תוביל בהכרח לאיחוי הקרע בעם. באותה מידה, קיים חשש שהפסקת המשפט דווקא תגביר את המתחים בחברה על רקע תחושות הפגיעה בעקרון השוויון, פגיעה בהפרדת הרשויות, והיעדר הכרעה ברורה בשאלת האשם".
התרעות פיקוד העורף