האיש הגיע אל הבית בו מתגוררת האישה אותה תכננו השניים לשדוד, בשעת בוקר שבה היא לא היתה במעונה. הוא נכנס אל הבית, התגנב לחדר השינה, שם ערך חיפוש קצר ומצא 4 צמידי זהב. הוא לקח אותם ומסר אותם לאלעתאיקה. השניים לא הסתפקו במה שהצליחו לשים עליו את ידיהם. יום לאחר גניבת הצמידים, הם תכננו לשדוד את התיק שלה, שבתוכו, כך ידע אלעתאיקה, יש הרבה תכשיטי זהב.
אלעתאיקה לקח את מכוניתה של אימו ונסע עם החבר לגראנד קניון בבאר שבע, שסמוך אליו נמצא מקום עבודתה של קרבן הגניבה. החבר ארב לאישה ליד מקום העבודה בעוד אלעתאיקה ממתין לו במכונית. כשהחבר ראה את האישה, הוא עטה על פניו מסיכה דומה לזו שבה נעשה שימוש בעת מגיפת הקורונה.
בעוד האישה הולכת לגראנד קניון, הוא התנפל עליה ותקף אותה באכזריות. הוא היכה אותה בידיו ובעט בה ברגליו, משך בשערות ראשה, נשך אותה בידה וניסה לקחת את התיק. האישה נאבקה בו, אך השודד הצליח לקחת ממנה את התיק ולהימלט אל המכונית שהמתינה לו בקרבת מקום. האישה הגישה תלונה במשטרה באותו יום. כמה ימים לאחר מכן, עתאיקה נעצר וגם חברו. בחקירה התברר, כי יום לאחר השוד, אתעיקה ואימו לקחו את החברה למקום עבודתה, ובמהלך הנסיעה שמעו ממנה על השוד.
שירות המבחן, שערך תסקיר בעניינו מצא כי הוא לא מתאים לשהות בחלופה כזאת. בין היתר משום שבני המשפחה אינם מספיק סמכותיים כדי למנוע ממנו לברוח. בהמשך, נבחנה גם אפשרות לשלוח אותו למעצר בית בלוד, אצל אנשים העוסקים באבטחה ולצרף לכך איזוק אלקטרוני. וזאת על רקע העובדה כי זהו מעצרו הראשון והוא נמשך כבר כ-7 חודשים בין מועד המעצר לבין הגשת כתב האישום.
למרות נתונים אלו, ביקשו נציגי המשטרה להשאיר את אלעתאיקה במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים כלפיו. זאת בנימוק שקיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצידו וגם בתחום האלימות. השופט החליט לשחרר אותו למעצר בית על פי המתווה שהוצע וזאת עד לתום ההליכים כלפיו. כמו כן, הוא נדרש להפקיד ערבות בהיקף של עשרות אלפי שקלים.
התרעות פיקוד העורף