לפני 20 שנים פחות יומיים, בח' ניסן, ניתח פסק הדין של בג"ץ אשר פסל את היכולת לקיים דיונים על פי ההלכה בכל הקשור לממונות. שופטי בג"ץ אסרו את בתי הדין הרבניים מלדון בדיני ממונות - גם כאשר יש הסכמה מלאה של הצדדים. הלילה (בין ראשון לשני) המצב החוקי התהפך.
הצעת החוק קובעת כי "בית דין" הוא בית דין רבני או בית דין שרעי (מוסלמי), וכי ניתן לקיים הליך בוררות בעניינים אזרחיים בלבד, תוך החרגה מפורשת של עניינים פליליים, מנהליים, ענייני מעמד אישי, עניינים שבהם המדינה או רשות מקומית צד להם ועניינים נוספים המנויים בחוק. עוד נקבע כי בית דין יהיה רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי רק כאשר כל הצדדים הביעו הסכמה באמצעות חתימה על טופס בוררות, ורק כאשר לבית הדין יש סמכות שיפוט בענייני המעמד האישי לפחות כלפי אחד הצדדים או שכל הצדדים הם תאגידים (למשל, כדי להגיע לדיון לפני בית הדין המוסלמי - על אחד הצדדים לפחות להיות מוסלמי, ועל שני הצדדים לחתום כי הם מסכימים לקבל את סמכותו של בית הדין).
בנוסח שאושר לקריאה שנייה ושלישית נוספו הוראות מפורטות לגבי אופן ההסכמה וההליך. נקבע כי הפנייה לבית הדין תוגש בצירוף טופס חתום, וכי ניתן להגיש בקשה גם ללא חתימת כל הצדדים, אך במקרה כזה תישלח הודעה לצדדים שאינם חתומים. עוד נקבע כי "עד לקבלת טופס בוררות חתום על ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר, לא יזמין בית הדין את הצדדים לדיון", ולא תתקבל החלטה לגופו של סכסוך. בנוסף נקבע כי בתחילת ההליך יברר בית הדין כי החתימה נעשתה מרצון חופשי ויבהיר כי מדובר בהליך בוררות ולא בהליך שיפוטי.
לעומת זאת, בנוסח הראשוני נקבע באופן כללי יותר כי "כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך" וכי די בכך שאחד הצדדים הוא בן דתו של בית הדין, וכן הוסדרה אפשרות לפנייה גם כאשר לא כל הצדדים הסכימו, תוך מתן הודעה לצד החסר והמתנה לתשובתו. כמו כן נקבע כי עד לקבלת הסכמה לא יתקיים דיון, אך ניתן היה לתת היתר לפנייה לערכאה אזרחית לסעד זמני.
בנוסח הסופי הורחבו גם הוראות הדין המהותי והפיקוח על ההליך. נקבע כי בית הדין רשאי לפסוק לפי הדין הדתי, אך "לא תיפגע זכות מהותית של צד" לפי חוקים המנויים, לרבות זכויות נשים, זכויות עובדים וזכויות אנשים עם מוגבלות. כן נקבע כי יחולו הוראות חוק הבוררות בשינויים, כי ניתן לבטל פסק בוררות אם נפסק בניגוד לחוק זה, וכי לפסק בוררות יהיה מעמד של פסק דין של בית משפט. הוראות מפורטות נוספו גם לגבי דיווח לכנסת, סמכויות שרים והתקנת תקנות, שלא הופיעו בנוסח הראשוני.
"זה נגמר היום מפני שבזמן מלחמה, אחרי שהקואליציה הבטיחה להביא רק חוקים שנוגעים למלחמה, החרדים סחטו מהם הלילה חקיקה שנותנת לבתי הדין הרבניים סמכויות בוררות של בית משפט. יש לזה שם כשרבנים מקבלים סמכויות של בית המשפט: זה נקרא מדינת הלכה", אמר לפיד.
התרעות פיקוד העורף