בערעור שהגיש לבית המשפט העליון התייחס השר בן גביר לסעיף 7 לפקודת המשטרה, שקובע באופן חד משמעי כי הסמכות למנות קצין משטרה בכיר (מדרגת סנ"צ ומעלה), נתונה בלעדית בידיו של השר וכי לבית המשפט יש סמכות להתערב אך ורק במקרי קצה. עוד הוא ציין כי בפסיקות שניתנו בבית המשפט העליון החליט בית המשפט להשיל את ידיו ולא להתערב בשיקולי השרים שכיהנו אז.
על פי הסעיף האמור, "השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו".
בערר מציין עורך דין פטר כי "אין חולק, ומעולם לא היה חולק, כי הסמכות הבלעדית להעניק דרגות סנ"צ נתונה בידיו של השר לביטחון לאומי, המערער. קביעה ברורה זו של המחוקק אינה מקרית. זהו האיזון הראוי שקבע המחוקק בין עצמאותה של משטרת ישראל, והכוח האדיר שבידי קציני משטרה בכירים מול האזרחים, לבין הצורך לוודא כי ישנה מרות אזרחית על הארגונים הביטחוניים החמושים במדינה דמוקרטית".
פטר המשיך וכתב: "הסמכות להעניק דרגות הינה, כאמור, החלטה של השר, כגורם המנהלי העליון. סמכות זו כוללת, ממילא, גם את הסמכות לפקח על מלאכת איסוף התשתית העובדתית וגיבושה המקצועי עד לכדי הבשלתה והנחתה בפני השר. זאת על מנת לוודא שההחלטה המנהלית מטעמו מתקבלת לאחר שמלוא היריעה פרושה ונשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, כנדרש בכל החלטה מנהלית. והדברים קל וחומר בן בנו של קל וחומר עת עסקינן בסוגיה רגישה וחמורה כגון מינויו של קצין משטרה בכיר".
עוד נטען בערר כי את הקצינה ייצגה התנועה לאיכות השלטון וזאת לכאורה בניגוד גמור לכללי המשטרה, שכן מדובר בייצוג ששוויו נאמד בעשרות אלפי שקלים והוא ניתן בחינם לרפ"ק סבן, כשמשמעו לכאורה מתנה בניגוד לחוק. ייצוג משפטי כשירות שווה כסף ומהווה מתנה על פי הגדרת חוק המתנות.
על פי פטר, מדובר במקרה השייך לחוק המתנות, משום שהטעם הדומיננטי לנתינת הייעוץ המשפטי לסבן הוא שהיא עובדת ציבור (במשטרה) והקשרים שלה עם התנועה לאיכות השלטון הם קשרים על רקע הפעילות הציבורית, פוליטית, אקטיביסטית של התנועה.
בהתייחס לערר ציין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "רינת סבן היא קצינה לא ראויה, שאפילו בית המשפט העליון קבע בהרכב של תשעה שופטים כי כחוקרת פגעה פגיעה משמעותית בזכויות נחקרים - שר הוא לא חותמת גומי ולא יעשה שקר בנפשו וימנה את מי שעברה על החוק באין ספור הזדמנויות".