ההחלטה עסקה באמרת השופט המחוזי לנציגי הפרקליטות בשיח במסגרת דיון לבחינת חלופות מעצר. לפי קולה: "התלונות הוגשו על ידי מי שאינו צד להליך המתנהל, והתבססו על פרסומים בתקשורת על פי אותם פרסומים פנה השופט אל התובעת של הפרקליטות בשאלה: "האם גברתי סבורה שאדם שגדל על ברכי הציונות הדתית, השפיץ של מדינת ישראל במערכה, וכולנו יודעים מי אח שלו, יסכן את ישראל?". אמירה שעוררה סערה.
לטענת המתלוננים לנציב "יש בהתבטאות כדי לפגוע במראית פני הצדק, בשוויון הדיוני וללמד על שיקולים לא רלוונטיים אותם שקל השופט בעת קבלת החלטתו בהליך".
קולה דחה את התלונה. לדבריו, "החלטה על שחרורו של חשוד בתנאים מגבילים מצויה במסגרת סמכותו הרחבה של בית המשפט ומבוססת על הפעלת שיקול דעת שיפוטי מובהק. הנציב לא ידון בשיקולים אותם שקל השופט עת בחן את חלופות המעצר, לרבות השיקולים שבבסיס הערכת המסוכנות של המשיבים בהליך. בבחינת למעלה מן הצורך הוסיף הנציב, כי הטענות נגד החלטת השופט ושיקוליו במקרה דנן נדונו ונדחו במסגרת ערר שהגישה המדינה על החלטתו לבית המשפט העליון".
עוד נכתב: "לא אחת ציין הנציב בהחלטותיו, כי יש טעם לפגם בהגשת תלונות על שופטים המבוססות על פרסומים תקשורתיים בלבד וכאשר אין לאותם פרסומים סימוכין של ממש כך במקרה זה, התלונות התבססו על ידיעה תקשורתית והאמירות המיוחסות לשופט כלל לא מופיעות בפרוטוקול ולא נכללות בשיקולים אותם שקל השופט בהחלטותיו ואף לא מופיעות בכתבי בי דין שהוגשו על ידי הצדדים בערר".
הוא מוסיף: "בעניינן של התלונות שהוגשו נמצא כי, בהליך הבקשה לבחינת חלופות מעצר היו נאשמים רבים אשר עניינם נידון ונבחן באופן פרטני ומעמיק על ידי השופט. טענה להעדר שוויון או לפגיעה במראית הצדק לא הועלתה, לא במסגרת ההליך ולא במסגרת הערר שהוגש על ידי המדינה. ההפך, מהחלטת בית המשפט העליון בערר עולה כי המשיבים כולם תומכים בהחלטת בית המשפט וכי התקיימו דיונים מעמיקים ופרטניים בעניינו של כל אחד. בהקשר זה אף יוער כי המתלוננים לא פנו לקבלת הסכמתם של בעלי האינטרסים הישירים בהליך להגשת התלונה ולאמור בתלונתם או לכל הפחות, לא ביקשו לקבל את התייחסותם הכללית לנכונות ההתבטאויות המיוחסות לשופט, באופן שיהיה בו כדי לבסס את האמור בתלונה או את הפרשנות המוצעת על ידי המתלוננים, עובר להגשת התלונה".
לדברי הנציב: "בהעדרה של תשתית אובייקטיבית העומדת ביסוד התלונות, בהינתן שהתלונות מבוססות על ידיעה תקשורתית וכי המתלוננים אינם נפגעים במישרין ולא פנו לקבלת התייחסותם של המשיבים בהליך, ובהינתן הקביעות הנחרצות שבהחלטת בית המשפט בערר כי תוצאת החלטתו של בית המשפט מאוזנת ואין להתערב בה, מצא הנציב שאין מקום לפנות לשופט לקבלת התייחסותו לתלונות"
הוא ציין: "בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם הוסיף הנציב כי על בית המשפט להקפיד ולהימנע מהתבטאויות פוגעניות, מיותרות ובלתי רלוונטיות. ההתבטאות המיוחסת לשופט אינה נופלת לאחת מהקטגוריות האמורות, וזאת גם אם נניח כי מבחינה עובדתית השופט התבטא כפי שיוחס לו בפרסום. שופט הבוחן חלופות מעצר, מטבע הדברים, יידרש בין היתר לבחינת עברו הפלילי של החשוד, סביבתו ונסיבותיו האישיות, ואין בדיון פרטני בעניינו של אדם כדי לפגוע בשוויון או במראית פני הצדק, כנטען על ידי המתלוננים. מובן, כי דיון פרטני, צריך שיהא מדוד ומרוסן, כך שלא תשתמע ממנו – במישרין או בעקיפין- הבעת דעה קדומה שעלולה להביא חו"ח לפגיעה במגזר מסוים".
התרעות פיקוד העורף