"בחוות הדעת למניעת ניגוד עניינים של ראש הממשלה מ-2.11.2020, אשר אושרה בפסיקת בג"ץ, נקבע כי מקום בו עניינו האישי של עד במשפטו הפלילי של ראש הממשלה נדון באופן ספציפי באחד ממשרדי הממשלה, על ראש הממשלה להימנע ממעורבות באותו נושא. עוד צוין כי מקום בו ראש הממשלה סבור כי מתחייבת מעורבות ובעניין הנוגע למי מהעדים ברשימה המצורפת לחוות הדעת, עליו לפנות לייעוץ המשפטי לממשלה לשם קבלת הנחיות מתאימות".
לימון מוסיף: "עם הקמתה של הממשלה הנוכחית, הבהירה היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה, במכתבה אליו מיום 15.1.2023, כי חוות דעת זו עומדת בעינה, גם במהלך כהונתו הנוכחית בתפקיד".
עוד נכתב כי, "תכליתה של המגבלה האמורה היא למנוע הפעלת סמכות שלטונית מקום בו לראש הממשלה עניין אישי בפעולה. בהקשר הנדון, מעורבותו של ראש הממשלה בקבלת החלטה ביחס לעד במשפטו יכולה לעורר חשש לניגוד עניינים גם לאחר סיום עדותו. ההחלטה עלולה להיטיב עם העד או לפגוע בו, בהתאם לתוכן עדותו, באופן שישפיע גם על עדים אחרים במשפט. במילים אחרות, המגבלה נועדה למנוע את החשש ששיקולים אישיים הקשורים למשפטו של ראש הממשלה ישפיעו על החלטותיו בהפעלת סמכות שלטונית, לצד שמירה על אמון הציבור".
לימון מסביר כי: "לפני ישיבת הממשלה נשלח לשר התקשורת ולמזכיר הממשלה מכתב ממני, בו התבקשו להימנע מהבאת הנושא לדיון בממשלה, לצורך השלמת בדיקות עובדתיות ומשפטיות. אילו הבקשה הייתה מתקבלת, לא היה נדרש ראש הממשלה לעסוק בהחלטה בישיבת הממשלה. מפרוטוקול הישיבה עולה כי המכתב הובא בפני חברי הממשלה, וראש הממשלה החליט, למרות האמור, להותיר את הנושא על סדר יומה. בהמשך לכך, ראש הממשלה השתתף בדיון ובהצבעה על ההחלטה".
לימון קובע ממצא חמור: "בנסיבות המתוארות, ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים, באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות במינויה של ד"ר בן-חי שגב, ופעל בניגוד לחוות הדעת שניתנה בעניינו. אנו בוחנים את המשמעות המשפטית של האמור, והדברים יובאו גם בפני בית המשפט בתשובה לעתירה שהוגשה בעניין".