לטענת העותרות, המדיניות מהווה "מסע דיג" אסור, וכי "ההחלטה לחקור אדם קודמת למידע אודות עבירה", בניגוד לדין. בעתירה מודגש כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד, כאשר "מדיניות זו היא במהותה אכיפה בררנית", "פוגעת בזכות לפרטיות" ו"יוצרת 'אפקט מצנן' על חופש הביטוי". עוד נכתב כי "דגל שחור מתנוסס מעל מדיניות זו" וכי היא "בלתי חוקית ודינה להיאסר באופן ברור".
העתירה מתייחסת גם להקמת המדור, וטוענת כי מדובר במהלך חריג שבו יחידה חוקרת הוכפפה ישירות לסמפכ"ל ולא לאגף החקירות והמודיעין. לפי הנטען, ההחלטה התקבלה "ללא עבודת מטה סודרה, ללא תשתית עובדתית, ללא קבלת עמדת גורמי המקצוע, וללא קיום חובת ההיוועצות", וכי אין "כל טעם ענייני להוציא חקירות פליליות מהפיקוח והעצמאות של אח"מ, זולת ניסיון להתערב ולשנות את מדיניות החקירה".
עוד נטען למעורבות ישירה של השר לביטחון לאומי בהקמת המדור, כאשר לפי העתירה השר "מודה כי המדור הוקם על ידו" ואף ציין כי "מדור ההסתות שהקמתי יחד עם המפכ"ל". העותרות טוענות כי מדובר ב"חדירת שיקולים זרים ופוליטיים למדיניות החקירה", וכי מצב זה "מהווה פגיעה בגרעין הלגיטימציה של עצם החקירה הפלילית".
בנוסף נטען כי המשטרה המשיכה להפעיל את המדור חרף הוראות המשנים ליועמ"שית, שקבעו כי "אין מקום לערוך כל שינוי בעניין זה טרם השלמת בירור הדברים באופן סדור", ואף הורו על "הפסקה מיידית של פעילות מדור ההסתות החדש ושל הקצין העומד בראשו". לפי העתירה, חרף זאת המדור החל בפעילותו המבצעית והמשיך לפעול.
בעתירה מתבקש בית המשפט לקבוע כי ניטור אזרחים ללא חשד קונקרטי הוא בלתי חוקי, לבטל את מדיניות הניטור היזום, להורות על הקפאת פעילות המדור ולבטל את השינוי המבני. העותרות מדגישות כי מדובר במהלך שיש בו "פגיעה קשה באופייה העצמאי והממלכתי של המשטרה" וכי קיים "חשש ממשי לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות אדם וחופש הביטוי".
התרעות פיקוד העורף