בין שורת העתירות, עתרה גם האגודה לזכויות האזרח בישראל. כך כתבו: "עניינה של עתירה זו בחוק מהחריגים והקיצוניים בספר החוקים הישראלי – חוק המטיל את העונש החמור ביותר האפשרי, עונש מוות, ומייחד אותו לפלסטינים. זאת, באמצעות יצירת שני הסדרים, האחד בדין הצבאי והשני במשפט הפלילי הישראלי. כל אחד מההסדרים הללו, כשלעצמו, פוגע פגיעה עצומה בזכויות לחיים, לכבוד, להליך הוגן ולשוויון; בין שני ההסדרים קיימים פערים המעמיקים את הפגיעה ואת ההפליה; ויחדיו הם מכוננים תיקון חקיקה אכזרי, מעורר דחייה ושאט נפש".
עוד כתבו: "עונש מוות אינו חוקתי, יהא ההסדר אשר יהא, וזאת בשל הפגיעה האנושה בזכות לחיים. עם זאת, ההסדרים הקבועים בחוק זה מעצימים את אי-החוקיות ואי-החוקתיות שבעונש המוות. הן התיקון לצו בדבר הוראות ביטחון והן התיקון לחוק העונשין הופכים את עונש המוות לברירת המחדל עבור פלסטינים, מצמצמים באופן מסוכן את שיקול הדעת של בית המשפט ומפשיטים את הנאשם מההגנות הדיוניות החיוניות לשם הצלת חייו. להלכה ולמעשה, החוק יוצר יחס הפוך בין חומרתו של עונש המוות – העונש הקיצוני, האלים והבלתי הפיך משלל העונשים הקיימים – לבין הקלות שבה ניתן להטילו".
אתמול פורסמה השלמה לחוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנשלחה גם לח"כ צביקה פוגל לקראת הקריאה השנייה והשלישית. שם הזהירו מן החוק: "הצעת החוק פוגעת בכבוד האדם ובקדושת החיים. היא סותרת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בין השאר משום שהיא נגועה באפליה על רקע לאומי".
עוד נאמר במכון: "גם לאחר השינויים שהוכנסו להצעת החוק בהסתייגויות, מדובר בהצעה לא חוקתית, המנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בפגיעתה בכבוד האדם ובקדושת החיים, ומנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שתהווה כתם בספר החוקים של מדינת ישראל, תזיק לשמה של המדינה בעולם הדמוקרטי ותפגע ביחסי החוץ שלה".