מהדו"ח עולה כי בשנת 2025 הוגשו 1,100 תלונות, לעומת 770 בשנה שקדמה לה. במקביל, הסתיים בירורן של 1,199 תלונות, לרבות כאלה שהטיפול בהן החל קודם לכן, ובממוצע הוגשו מדי חודש כ-91 תלונות. מתוך 1,067 תלונות שנבדקו, 24 תלונות - כ-2% - נמצאו מוצדקות, 47 תלונות - כ-4% - הסתיימו בהערה לשופט, וב-14 תלונות נקבע כי מדובר בליקוי מערכתי. יתר התלונות נדחו או שבירורן הופסק.
מרבית התלונות המוצדקות עסקו בליקויים בניהול משפט, ובהן התמשכות הליכים. 19 מתוך 24 התלונות המוצדקות - 79% - נגעו לנושא זה, לצד תלונות על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי והתנהגות בלתי ראויה.
הדו"ח מציג גם שורה של ליקויים מערכתיים. בין היתר צוין מקרה שבו פסק דין בתביעה קטנה ניתן כשנה לאחר הדיון האחרון, כאשר הנציב קבע כי מדובר בעיכוב שאינו מקובל וכי מצב שבו בעל דין נדרש להמתין זמן כזה "מהווה עינוי דין". במקרה נוסף, שעסק בבקשה דחופה לצו למניעת הטרדה מאיימת, נקבע כי ההתנהלות מלמדת על קושי במתן שירות במועדים עמוסים, וכי על בתי המשפט להיערך בהתאם.
בתחום ההתנהגות באולם הדיונים נבחנה בין היתר התבטאות של שופט כלפי עורך דין: "מה אתה חושב שכולם בבאר שבע מטומטמים". הנציב קבע כי מדובר בהתבטאות שיש בה זלזול והשפלה, וציין כי "ראוי היה לה שלא תיאמר כלל".
עוד עולה מהדו"ח כי אחד ממוקדי הביקורת עסק בהתנהלות שיפוטית בזמן מלחמה. באחד המקרים נמצאה תלונה מוצדקת לאחר ששופטת הטילה הוצאות על בעל דין, אף שעורך הדין שייצג אותו גויס למילואים, והעד לא התייצב בשל פעילות מבצעית. הנציב קבע כי מדובר ב"דווקנות יתר וחוסר רגישות כלפי משרתי מילואים".