נזכיר, בחודש שעבר הגישה האוסליך לבית המשפט המחוזי בירושלים את עתירתה נגד השר לביטחון לאומי, בן גביר. היא דורשת צו בית משפט שיורה עליו למנותה לתפקיד בכיר בראש אגף חקירות בהתאם להמלצות המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר במשטרה. לטענתה, "החלטת השר (למנוע את קידומה - ג"מ) נסובה על שיקולים זרים הקוראים תיגר באופן גלוי על עצמאותה של המשטרה". זו העתירה השנייה שמגישה קצינת אגף חקירות נגד השר – שהקודמת, רינת סבן, מונתה לסגן ניצב בהוראת בית משפט, חרף התנגדות בן גביר.
בתגובה לעתירה של האוסליך מובאת תחילה עמדת המפכ"ל, דני לוי. כך נכתב: "עמדתו, כפי שבאה לידי ביטוי גם בהמלצת ספ"כ המשטרה, היא כי העותרת ראויה לקידום מתפקיד ראש מדור חקירות בדרגת סגן ניצב, לתפקיד ראש מחלקת חקירות בדרגת ניצב משנה. כלל פעולותיה של העותרת, שיפורטו בתגובה זו, אליהן התייחס השר בן גביר בהחלטתו, נעשו על דעת ובאישור מפקדיה של העותרת. לא נפל כל פגם בהתנהלותה שיש בו כדי לעכב את קידומה. היא ייצגה את המשטרה נאמנה, כמצופה ממנה, בדיוני ועדת הכנסת, ולא חרגה מהוראות מפקדיה, כמפורט בתצהירו של ראש אח"מ בעז בלט".
לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה: "כי דין העתירה להתקבל, וכי יש להורות על ביטול החלטת השר בן גביר מיום 9.2.2026, ולהורות על קידומה של העותרת בהתאם להמלצה המקצועית של ספ"כ המשטרה בראשות המפכ"ל".
עוד נכתב: "עיכוב קידומה של העותרת בנסיבות העניין אינו עומד מבחינה משפטית, נעדר בסיס עובדתי או משפטי, מבוסס על החלטה מנהלית פגומה מיסודה, ויש בו כדי להרתיע קצינים הממלאים תפקידים רגישים במשטרת ישראל מלבצע את עבודתם באופן מקצועי ועצמאי ולהציג עמדות מקצועיות, בהתאם לדירקטיבה המתקבלת משרשרת הפיקוד במשטרה". עוד נאמר כי היועצת המשפטית לממשלה התירה לבן גביר ייצוג נפרד בעתירה.
התרעות פיקוד העורף