השופט סולברג קבע כי דין העתירה להידחות על הסף "אף בלי להיזקק לתשובה מאת המשיבים, וזאת בשל העדר פנייה מוקדמת". בהחלטה הודגש כי חובת הפנייה המוקדמת אינה טכנית אלא מהותית, וכי "לא בדקדוקי עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות". עוד נקבע כי הטענה שלפיה לא ניתן לפנות למשרדי הממשלה אינה מבוססת, שכן "אפשרי בהחלט שתיבת דוא"ל, לכל הפחות, עודה זמינה, ושיש תורנים גם לימי חול המועד".
עוד נקבע כי לא התקיימה דחיפות המצדיקה עקיפת ההליך, בין היתר משום שחלק מהפרסומים פורסמו ימים לפני הגשת העתירה, ולכן אינם בגדר פרסום "סמוך לאחר". השופט דחה גם את ההשוואה למקרים אחרים וציין כי "הכול בהתאם לנסיבות העניין", וכן כי אין יסוד להניח התנהלות דומה מצד המשיבים.
בסיום נקבע כי העתירה נדחית על הסף וכי אין בכך הבעת עמדה לגוף הפרסומים. השופט שקל הטלת הוצאות אך החליט להימנע מכך, תוך הבהרה כי "לא לעולם חוסן, ודאי לגבי פנייה לא מוצדקת במועד מוקשה", וכי עותרים עתידיים עלולים לשאת בעלויות אם יגישו עתירות ללא פנייה מוקדמת.