מהלך הדיון
"קיים עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית -האירועים של ה-7.10 והלחימה שאחריהם. לא מוסכם בין הצדדים האם הממשלה מחויבת להקים ועדה או רשאית לעשות כן אך אינה מחויבת לכך. הממשלה מתארת שהיא מובילה חקיקה עקיפה של ועדה שלדבריה תזכה לאמון ציבורי גדול ביותר".
נציג הממשלה לבג"ץ: "אין תקדים - לא בארץ לא בעולם"
השופט סולברג: "ראינו שיש הסכמה אבל צריך לקבוע מה כן, אנחנו לא רואים שום דבר. אלא אם אדוני אומר העניין לא מחייב ברור ולטעמכם הוא כן. כבר חודשים ארוכים אנחנו לא רואים שום דבר שמתקיים".
עו"ד ראבילו: "עמדת הממשלה שעם כל הכבוד אין סמכות לבית המשפט לחייב את הממשלה. אין תקדים לא בארץ לא בעולם במדינה דמוקרטית שבית משפט חייב את הממשלה להקים ועדת חקירה".
השופטת יעל וילנר: "מה שמפריע לי שציטטת מפסיקה קודמת אבל כל 6 השופטים האחרים סברו שיש סמכות ואדוני ציטט את היחיד שסבר שאין סמכות". השופט אלכס שטיין: "אי אפשר לשנות חוקים כלאחר יד. יש סעיף בחוק על סמכות".
עו"ד ראבילו: "זה עניין של הקמת ועדת חקירה לא מדובר בעניין של זכויות אדם. השופטים שסבורים שיש סמכות נאמר בעבר שצריכים לפסוק בצורה מאופקת".
השופט עופר גרוסקופף שואל אותו: "נניח זכויות אדם בצד. בכל זאת יש ממשלה שיש נושא שלא נח לה לעסוק בו ולכן היא מחליטה לא לחקור אותו לא לגרום שמידע יונח לפני הציבור בעודו יבחר בבחירות הבאות לא הקרובות. השאלה האם בית המשפט צריך להתערב להניח בפני הציבור מידע שלם שמאד חיוני לגיבוש עמדה פוליטית? האם לא צריכים להתערב במקרים קיצונים?".
עו"ד ראבילו: "זה דבר שאיננו חלק מהותי בהפרדת הרשויות והכבוד בין הרשויות. שרשות מחליטה לתת רישיון או לא זה לא מעניין את הציבור הרחב. זו החלטת ממשלה אתם רוצים להוציא צו ונגיד להם שבית המשפט צריכים לומר מה אתם צריכים להצביע? הורו לממשלה לדון והוחלט בממשלה לא להקים ועדת חקירה". השופט סולברג תהה: "מה לא קיצוני מעמדתה והתנהגותה של הממשלה עד עכשיו?".
השופט ח'אלד כבוב: "הממשלה לא קיבלה החלטה על ועדת חקירה כלשהיא. הממשלה החליטה על הקמת ועדה בעקבות העתירות שהוגשו, תחילה אמרה אין סמכות אח"כ אמרה אנחנו שוקלים להקים ועדה אבל 'טרם בשלה השעה', עד שתסתיים המלחמה. בשלב שלישי אמרה 'אני מקימה'. זה לא שהיא החליטה על דעת עצמה שיש מקום לבדוק את תפקודה, אלא עקב לחץ שהופעל באמצעות העתירות ומאז היא גוררת רגליים. אם הייתה מתקדמת אני בטוח שלא היינו מתכנסים פה".
השופט גרוסקופף: "הכנסת בדעה אחת עם הממשלה. האם זה לא רלוונטי מה הם עמדות הציבור".
הורים שכולים התערבו
השופטת יעל וילנר: "האם הממשלה אומרת גם עכשיו "זה לא הזמן לחקור?". עו"ד של הממשלה: "ברגעים האלו – לא. אנחנו נמצאים במלחמה".
השופטת וילנר: "אני עוד לא נרגעתי. נקודת המוצא שהממשלה החליטה שצריך לחקור והשאלה היא רק איך. ואז יש דיון שלם. פתאום אדוני הפיל בעיני פצצה, דרמה, זה לא השאלה כרגע לא חוקרים כי אתמול יש 'הפסקה שברירת' ומחר בכלל ננצח עד שתהיה הפסקת אש בכל החזיתות".
עו"ד ראבילו: "כולם יודעים שכרגע יש אוגדות בלבנון והפסקת האש היא שברירית מאד. לומר שהסתיים מצב המלחמה? כולם יודעים שאיננו יודעים. בארצות הברית הקימו ועדת חקירה שנציגיה מונה על ידי שני נציגי הקשת הפוליטית אחרי ה11.9".
סולברג: "האם ועדה כזו עם נציגים פוליטיים מובהקים תועיל? האם המנגנון הזה זה לא יבטיח את המשך הויכוח?". עו"ד ראבילו: "תמיד יש מעורבות בישראל בפוליטיקאים בבחירה. אני חושב שכן יש אמון של הציבור".
האב השכול רובי חן התפרץ ואמר: "חיכיתי 760 יום לקבור את בני. מי האחראי?". סולברג ניסה להרגיע: "הכאב יכול להוביל מסקנה אחת או למסקנה מנוגדת". בונצל: "כל הדיבורים פה יש פה פלפולים משפטים, תופסים טרמפ עלינו. אני רוצה ועדה מחר לא עוד שנתיים".
עו"ד ברמן: "יש הסכמה שצריך לחקור". השופטת וילנר:"הייתה הסכמה, אני מקווה שעדיין יש". עו"ד ברמן: "לאזרחי ישראל כולם ושל הנפגעים הישירים והעקיפים".
עו"ד ברמן: "בסוף גם את הפעלת הסמכות צריך לבחון. חקר האמת הוא אינטרס ציבורי מובהק בנסיבות העניין בשים לב לנסיבות החריגות של האירוע וההשלכות ההרות גורל שלו נדרשות לשם הגנה על הזכות לחיים שלמות הגוף לכבוד". וילנר: "אז טענתם לסבירות קיצונית".
השופטת וילנר: "אתם מבססים את העילה שלנו להתערב כי מדובר בזכויות חוקתיות אבל זה מנוגד לגמרי לפסיקה שאומרת: אנחנו בספרה ציבורית ולא בזכויות חוקתיות".
סולברג: "בהוראת משמר בתי המשפט הופסק הדיון משיקולי ביטחון, בעקבות נסיונם של גורמים שונים להכנס בכוח לאולם שבו התקיים הדיון, ללא אישור משמר בתי המשפט ובניגוד להחלטה שיפוטית. המשמר השתלט על האירוע וכעת ימשיך הדיון כסדרו".
נציג הפרקליטות: "ועדת חקירה ממלכתית - הכלי היחידי ההולם"
נציג הפרקליטות ברמן: "לחלוף הזמן יש מחיר משמעותי. חלפו שנתיים וחצי. מחיר ראייתי ממשי מקשה על איתור עדים, מוחק זכרונות פוגע בחקר האמת. תכלית החקירה להפיק לקחים למנוע את המקרה הבא".
ח"כ גוטליב התפרצה וסולברג הזהיר אותה פעמיים: "כל קריאת ביניים היא הפרעה. גברתי תהיה בחוץ". גוטליב המשיכה ולאחר מכן הורה סולברג להוציא אותה, תוך שהיא צועקת: "אתם גורמים למדינה הזו לקרע וחיסול מאין כמוהו. חבל שאין ועדת בדיקה ממשלתית. חומרים נעלמו. ואת דפנה (נציגת העותרים) תזהרי!". הדיון המשיך.
כבוב: "יש חוק היום צריך לפעול על פיו מי שמבקש לשנות את החוק צריך לשכנע את בית המחוקקים ולעמוד בפני הציבור בבחירות. הפיל שבחדר הוא מי שימנה את יו"ר הוועדה וחבריה וזה כל העניין רצון הממשלה שבית המשפט העליון לא ימנה את יור הוועדה. אני שומע אנשים כאן. אנשים פה מקבלים את הרושם שבג"ץ הוא נגד המדינה אני לא מצליח להבין איך. מישהו פמפם את המסר שמערכת המשפט היא נגד השלטון לא מצליח להבין למה".
סולברג: "יש מחירים כבדים מאוד להוציא צו להקמת ועדת חקירה ממלכתית וכשאנחנו לפני בחירות - אנחנו כל כך רוצים שאמון הציבור יהיה בוועדה ואולי צריך להשאיר את המלאכה לממשלה שתקום אחרי הבחירות? ". וילנר: "אולי צריך להשאיר את זה לציבור לאחרי הבחירות?".
נציג העותרים: "הממשלה גם לא רוצה ועדת קישוט"
השופט גרוסקופף: "אם הבחירות בפתח אולי זה נכון לתת לציבור להחליט". שרגא: "זו שאלה משפטית, לא צריך להשאיר אותה לפסק דינו של הבוחר". השופט שטיין:"מצד אחד יש קושי שהחוק לא מיושם. אבל כל צו שניתן נתנגש בדוקטרינת שיפוט".
שרגא: "הצעת החוק של הממשלה להקים ועדה אחרת היא חלק מדהלגיטימציה לנשיא בית המשפט. מנסים להקים נרטיב שיושבים כאן אנשים מוטים, ושסולברג "צריך לסייע לנשיא עמית" לקבוע מי יהיה ראש ההרכב הועדה. אלו טענות שצריכים להוריד מסדר היום אין בה כלום. לא ניתן לחמוק מהדיון הקיים על בסיס החוק שעוד לא נולד שהיא בקריאה טרומית".
תגובות למהומות בבית המשפט
הרשות השופטת בתגובה להפרעות במהלך הדיון על הקמת ועדת חקירה: "הרשות השופטת רואה בחומרה רבה את הניסיון להתפרץ היום לאולם בבית המשפט העליון במהלך דיון, בניגוד להחלטה שיפוטית ובניגוד להוראות משמר בתי המשפט.
"מדובר באירוע חריג וחמור ביותר, שאינו עולה בקנה אחד עם נורמות התנהלות נדרשות בכל מוסד שלטוני, ובוודאי לא בבית משפט.
"אולמות בתי המשפט הם מרחב שנועד להבטיח קיומו של הליך הוגן, צודק ומכבד - כבסיס למימוש זכויות ולשמירה על עקרונות הדמוקרטיה. שמירה על הסדר, על ביטחון הנוכחים ועל מרות הדין היא תנאי הכרחי להבטחת עצמאותו של ההליך השיפוטי".
הרקע לדיון
אתמול החליטו השופטים לסגור את הדיון לקהל הרחב, אך הוא ישודר בשידור חי, וכלי תקשורת יורשו להיות בו. "קיים חשש מבוסס לכך שהדיון עלול להיות מלווה בהפרעות, בהתפרעויות או בהתפרצויות בדרגה שצפויה להקשות באופן ממשי על ניהולו התקין" כתבו.
לפי אחת העתירות, שהגישו משפחות שכולות, לצד משפחות שפונו מביתם במלחמה, וקרובי חטופים, "יש להקים ועדה שתחקור את הדרג המדיני, את כוחות הביטחון, את השירות הציבורי, ואת כל מי שהייתה להם נגיעה כלשהי לתהליכים ולהחלטות שהובילו למחדל".
בינואר, בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה לממשלה, ראש הממשלה ושר המשפטים לבוא ולנמק מדוע לא תפעל הממשלה בהתאם לסמכותה לפי החוק לועדות חקירה, ותורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אשר תבחן באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי את מכלול האירועים בכל הקשור למתקפת ה7- באוקטובר.
גם היועצת המשפטית לממשלה תומכת בעמדת העותרים. לעמדתה בהתאם לחוק הקיים, ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי לחקירת האירועים. "קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה, המצדיקות – ואף מחייבות – קיומה של ועדת חקירה שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם להטיל אחריות אישית לכשלים". עוד נכתב בתגובתה שהממשלה "בפועל מעכבת את תחילתה של החקירה הנדרשת לאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה".
הממשלה, שאושר לה ייצוג פרטי מיוצגת, על ידי עו"ד מיכאל ראבילו. היא טוענת: "על בית המשפט לדחות את העתירות על הסף, וממילא דינן דחיה מוחלטת לגופו של עניין. הפיכת הצו על תנאי למוחלט תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות ותפגע באיזון שקבע המחוקק, פגיעה שעם כל הכבוד אינה בסמכותו של בית משפט נכבד זה".
עוד טוענת הממשלה: "מטרת הממשלה היא להבטיח כי תתקיים חקירה מלאה בלתי תלויה לבדיקת אירועי טבח שמיני עצרת (טבח 7 באוקטובר), פרוץ מלחמת התקומה והנסיבות שהובילו אליהם. במצב החוקי הקיים, מצד אחד בסמכות הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות מלאות של ועדת חקירה".
"אולם קיים חשש שוועדה מעין זו לא תזכה לאמון חלקים רחבים בציבור ובעיקר הציבור הנמנה על מצביעי מפלגות האופוזיציה. מצד שני באפשרות הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ועדות חקירה אולם גם ועדה זו לא תזכה לאמון חלקים רחבים בציבור ובעיקר הציבור הנמנה על מצביעי מפלגות הקואליציה".
לכן הוסבר כי "הממשלה מקדמת בפועל חקיקה שתאפשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית - לאומית לאירועי הטבח ועדה זו תוקם על פי העקרונות שהנחו את הקמת ועדת החקירה בארה"ב לאחר אסון -ה 11 בספטמבר". עוד נטען שחוק ועדת חקירה קובע במפורש כי "הממשלה היא זו שרשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
התרעות פיקוד העורף