"זה כמו הבדיחה על ההוא שנופל מ-100 מטר, ואחרי 90 מטר שואלים אותו מה המצב, והוא עונה שבינתיים בסדר", כך הקביל פורר את החלטת בית המשפט שלא להחליט. "עברו שנתיים מאז הוגשה העתירה ועוד מעט יגיעו בחירות. אם צריך לכפות על הממשלה הקמה של ועדת חקירה ממלכתית, למה מחכים?".
לדבריו של עו"ד פורר, "בשביל זה יש ממשלה, הציבור בוחר בכנסת והיא ממנה את הממשלה, והיא זו שאמורה להחליט לטוב ולרע. הם מחליטים כמה מיסים לשלם, מחליטים האם לצאת למלחמה, מחליטים איפה עובר כביש ואיפה לא".
ועל כן פורר תוהה האם זה מקומו של בית המשפט להחליט על סוגיה שכזו. "ראינו בדיון היום שעל כל אחד שחושב שצריך ועדת חקירה כזאת, יש מי שחושב שצריך ועדת חקירה אחרת".
"בית המשפט הוא המגן הגדול של האזרח, ואני בעד ביצור מעמדו של בית המשפט העליון, ומבחינת הסמכות בית המשפט העליון קובע אם יש לו סמכות או לא, השאלה היא למה הוא לא מחליט. אם צריך להתערב בבקשת הממשלה - בבקשה להתערב, ואם לא, למה למשוך את זה?", תהה.
פורר הסביר מדוע יהיה זה בעייתי אם בית המשפט יפסוק בעניין. "השאלה האם הפעלת הסמכות היא משפטית, האם ישנם שיקולים פוליטיים, האם היא קשורה למלחמה עם איראן. אולי זה היה עשוי להשפיע על המלחמה בעזה? האם דיון פומבי, הייתה לו השפעה על המהלכים להחזרת חטופים?".
"האם בית המשפט העליון צריך להיכנס לנושא הזה?"
מבחינתו, מעבר לשאלת הסמכות, נשאלת שאלת הפעלתה. "קל לנו כמשפטנים לומר שהחלטת ממשלה כפופה לבג"ץ, והוא יכול לחייב לבצע או לאסור לבצע כל פעולה. עם זאת, כמו שבית המשפט לא דן בשאלה האם לתקוף באיראן או לא, כך נשאלת השאלה הלא פשוטה האם בית המשפט העליון צריך להיכנס לנושא הזה של ועדת החקירה".
"אני מסכים שמין הראוי היה לחקור את הדברים בצורה מעמיקה בשנתיים וחצי שחלפו, וזה מה שמבקר המדינה התחיל. הבדיקה שלו נעצרה - הצבא התנגד, היועמ"שית התנגדה ובג"ץ עצר את המשך הבדיקה", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף