ביום 26.3.2026 נפל דבר ובית משפט השלום ברמלה קבע כי תובע שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונות עבודה לא יוכל להשתתף בתביעת החזרה של המוסד לביטוח לאומי נגד חברת הביטוח.
החלטה שמשמעותה היא שאלפי תובעים לא יוכלו עוד ליהנות מהזכאות לפיצוי נוסף בשיעור של 25% מהנזק, כפי שהיה מקובל ואפשרי בדין לאורך שנים. האם מדובר בפסיקה תקדימית שתשנה את כללי המשחק, או בפרשנות משפטית שגויה שעוד תיהפך בערכאות הגבוהות?
רקע
מדי שנה מגישים אלפי נפגעים בתאונות דרכים, שהוכרו גם כתאונות עבודה, תביעות נגד חברות הביטוח שביטחו את רכבם בביטוח חובה, מכוח סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי. ההסדר הוותיק המעוגן בסעיף זה מאפשר לנפגעי עבודה בתאונות דרכים, אף לאחר שקיבלו את תגמוליהם מהמוסד לביטוח לאומי, להצטרף לתביעות החזרה שמגיש המוסד נגד חברות הביטוח לשם השבת הכספים ששולמו להם.
על דרך הכלל, המוסד לביטוח לאומי משלם לנפגעי תאונות דרכים שהם נפגעי תאונות עבודה תגמול עבור הנזק הרפואי שנגרם להם. במעלה הדרך המוסד לביטוח לאומי, תובע את הכספים ששילם לאותם נפגעים מחברות הביטוח שביטחו את הנפגעים בביטוחי חובה. היכן טמונה טובת ההנאה שעומדת כעת בסימן שאלה? על אף שהנפגע כבר קיבל את התגמול שמגיע לו מהמוסד לביטוח לאומי, עומדת לו אפשרות "לסייע למוסד לביטוח לאומי" ולהצטרף לתביעת המוסד לביטוח לאומי נגד חברת ביטוח החובה להשבת הכספים שהמוסד שילם. עבור "סיוע זה" המוסד לביטוח לאומי מתגמל את התובע בסכום בשיעור של 25% מהכספים שתבע המוסד לביטוח לאומי מחברות הביטוח.
כך, יוצא הנפגע, התובע, כמי שקיבל לידיו פיצוי בשיעור של 125%, וזאת כחריג לעקרון המשפטי השולל פיצוי ביתר. שהרי במצב זה הנפגע מקבל 100% פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ועוד 25% מגובה הנזק על כך שסייע למוסד לביטוח לאומי לתבוע מחברות הביטוח את הסכומים שנאלץ לשלם לנפגע.
על פי רוב, הנפגע בתאונה מחזיק בידיו את הראיות והפרטים לקרות התאונה והנזק. המוסד לביטוח לאומי לא מחזיק בנתונים אלו בידיו, ולכן "מסתייע" בנפגע במימוש זכותו של המוסד לביטוח לאומי לקבל הכספים ששילם לנפגע מחברות ביטוחי החובה. המוסד לביטוח לאומי רצה לעודד נפגעים להגיש תביעות נגד חברות הביטוח, כדי שהמוסד לביטוח לאומי יוכל לקבל החזר על הגמלאות ששילם לנפגעים.
בתמורה לכך, המוסד לביטוח לאומי התחלק עם הנפגעים בסכומים שתבע. אופן החלוקה נקבע בחוק הביטוח הלאומי, שקובע כי המוסד לביטוח לאומי זכאי ל-75% מהסכומים שהשיב לידיו מחברות הביטוח, והנפגע שסייע לו בהגשת התביעה ומימוש זכויותיו מקבל 25% מסכומים אלו.
באמצעות הסדר ייחודי זה, תובעים הגישו לאורך השנים עשרות אלפי תביעות לבתי המשפט שפסקו לנפגעים כעניין שבשגרה תוספת של 25% מגובה הנזק, מעבר לגמלה שקיבלו הנפגעים מהמוסד לביטוח לאומי. כך לאורך השנים נהנו הנפגעים כאשר קיבלו מהמוסד לביטוח לאומי תגמולים בגין נזקם ובאותה עת נהנו מתוספת נדיבה בשיעור של רבע מן הסכום שהושב למוסד לביטוח לאומי מחברות הביטוח. לטענת חברות הביטוח מדובר בסכומים בשווי של מאות מיליוני שקלים ששולמו מדי שנה לתובעים.
החלטת הממשלה
ביום 1.8.2021 ניתנה החלטת ממשלה מספר 245 בנושא "הסדר מנגנון ההתחשבנות בין המוסד לביטוח לאומי לחברות הביטוח". על פי החלטת הממשלה הנזכרת, החל מיום 1.1.2023 חברות הביטוח יעבירו למוסד לביטוח לאומי מדי חודש "שיעור מסך דמי הביטוח ברוטו שנגבו על ידיהם בחודש הקודם", ובכך יגיעו הצדדים – המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח – להסדר התחשבנות שימנע את הצורך של המוסד לביטוח לאומי להגיש מדי שנה אלפי תביעות להשבת הסכומים ששולמו למבוטחים. סעיף 328א לחוק הביטוח הלאומי תוקן, כך שכיום הסדר ההתחשבנות מעוגן בחוק.
נכתב בחוק כי "מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב)" עוד נכתב כי "המוסד לא יגיש תובענה כאמור בסעיף 328(א) או דרישה לתשלום כאמור בסעיף 328(א2) נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי סעיף 328(א1)" במילים אחרות נקבע כי נוכח ההסדר, המוסד לביטוח לאומי לא נדרש להגיש עוד תביעה עצמאית נגד חברות הביטוח, שכן הסדר ההתחשבנות עושה זאת אפריורית.
ההחלטה התקדימית של בית המשפט
ביום 26.3.2026 בת"א 36294-08-25 פלוני נ'. שלמה חברה לביטוח בע"מ כבוד השופט הבכיר דוד שוהם בבית המשפט השלום ברמלה קבע באופן תקדימי כי תחולתו של הסדר ההתחשבנות חוסמת את זכותו של התובע, לפיצוי בשיעור של 25% מגובה הנזק. בית המשפט קבע כי נוכח קיומו של הסדר ההתחשבנות בין חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי, החל מיום 1.1.2023 אין עוד זכות או צורך בתביעות של המוסד לביטוח לאומי נגד חברות הביטוח להשבת הסכומים ששילמו למבוטחים, שכן ההסדר עושה זאת מראש.
משמעות הדבר היא שהמוסד אינו זקוק עוד ל"סיוע" מצד הנפגעים בהגשת תביעות החזרה נגד חברות הביטוח. אין עוד צורך לתמרץ את התובעים בפיצוי בשיעור של 25% מגובה הנזק, שכן המוסד לביטוח לאומי הגיע להסדר התחשבנות מול חברות הביטוח. בעקבות הסדר ההתחשבנות, למוסד לביטוח לאומי אין עוד זכות לתבוע, ולכן מקל וחומר שלנפגעים אין זכות שכזו. שהרי זכאותו של הנפגע לתבוע נגזרת מזכאותו של המוסד לביטוח הלאומי לתבוע מחברות הביטוח את התגמולים ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי לנפגעים.
ככל שהחלטה תקדימית זו תאומץ על ידי הפסיקה, הדבר יוביל למחיקה של אלפי תביעות שמוגשות מדי שנה על ידי תובעים. לא רק זאת, אלא שעתידן של אלפי תביעות שמתנהלות בימים אלו בבתי המשפט לוט בערפל. תובעים רבים לא יזכו להנאות מהזכאות לפיצוי בשיעור של 125% ובכך אינספור מחלוקות בין אנשי משפט ואקדמיה שעסקו בנושא יבואו לסופן.
על רקע ההחלטה התקדימית עולה השאלה בקרב אנשי המקצוע והיא מדוע משנת 2023 ועד היום הוגשו והתקבלו אלפי תביעות שבמסגרתן תובעים תבעו פיצוי בשיעור של 25% מגובה הנזק. האם הסדר ההתחשבנות בין חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי בתוקף? האם החלטת הממשלה וחוק הביטוח הלאומי ששונה כאמור מיושמים בפועל? כל אלו שאלות שנותרו פתוחות ולא בוארו במסגרת החלטת בית המשפט.
הדעת וההיגיון נותנים כי לו הסדר ההתחשבנות המדובר היה חל, מיום 1.1.2023 לא היו מוגשות עוד תביעות לפיצוי בשיעור של 25% מגובה הנזק, שהרי במסגרת הסדר ההתחשבנות חברות הביטוח כבר משלמות מראש למוסד לביטוח לאומי באופן שחוסם ומייתר את הצורך של המוסד לביטוח לאומי להגיש תביעות עבור הסכומים ששילם למבוטחים.
לתביעה אשר התנהלה בבית משפט השלום כאמור לא צורפו כצדדים היועץ המשפטי לממשלה או המוסד לביטוח לאומי, ולכן עמדתם לא נשמעה. כך, יצא כי החלטה אשר חוסמת דה פקטו את זכותו של המוסד לביטוח לאומי לתבוע בתביעות חזרה את חברות הביטוח התקבלה מבלי שהמוסד היה צד להחלטה זו.
ימים יגידו אם מדובר בפסק דין שישנה מן היסוד פרקטיקה רבת-שנים או בהחלטה נקודתית שתתהפך בערעור. כך או כך, ההכרעה מרמלה הציפה שאלה עקרונית בעלת השלכות כלכליות ומשפטיות רחבות: האם מנגנון ההתחשבנות החדש בין המוסד לביטוח לאומי לחברות הביטוח ביטל למעשה את זכותם של נפגעי תאונות עבודה בתאונות דרכים לתבוע את רכיב ה-25%, או שמא הזכות עדיין עומדת בעינה כל עוד לא נאמר אחרת במפורש. עד שתינתן הכרעה מחייבת בערכאות הגבוהות או הבהרה מצד המחוקק, אלפי תיקים תלויים ועומדים ימשיכו לעמוד בסימן שאלה, והוויכוח סביב “תביעות הרבע” רחוק מלהסתיים.
התרעות פיקוד העורף