"הועברה הודעה בקבוצת וואצאפ של הקיבוץ שיש כלב בתוך מדורה. הלכתי עם הבן שלי בן ה-18 לראות. תחילה לא מצאנו אבל אחר כך בהסתכלות יותר מקיפה ראינו אותו. הוא היה שרוף לגמרי. הכלב הזה לא הזיק לאף אחד. הוא היה איתנו מגיל קטן מאד. יש לי ילד יותר צעיר ממנו. ממש בן משפחה ועכשיו הוא איננו" היא סיפרה בכאב.
יצוין כי עורכי הדין של השניים ביקשו צו לאיסור פרסום שמותיהם, מחשש שהפרסום יפגע בעבודתם ובחייהם בקהילה קטנה, אולם השופטת דחתה את הבקשה: "על מנת לאסור פרסום של שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים. הראשון דורש שהחשוד ישכנע את בית המשפט כי עלול להגרם נזק חמור כתוצאה מהפרסום. השני הוא כי יש להעדיף את מניעת הנזק החמור על פני האינטרס הציבורי. כאשר הנטל על חשוד המבקש לאסור את פרסום שמו הוא נטל כבד".
השופטת סיכמה את החלטתה: "הגם שמדובר בחשוד נעדר הרשעות קודמות, לא מצאתי כי הוא עונה על שני התנאים שנקבעו בפסיקה ולא שוכנעתי כי יגרם לו נזק חמור כנדרש. כל טענות בא כוח החשוד ביחס לנזק שיגרם לו, הינן טענות אינהרנטיות לכל אדם שנחשד בפלילים וקבלת עמדת ההגךנה, עשויה להפוך את החריג לכלל ואת הכלל לחריג. מעבר לכך, סבורני כי יש אינטרס ציבורי מובהק פרסום הפרשייה וגם ההגנה מסכימה לכך באופן מפורש'.
בדיון הארכת המעצר, השופטת דחתה את טענות עורך הדין של אחד החשודים במהלך הדיון, לפיה הסרטונים אינם ממחישים את החשדות שהועלו כלפי השניים: "התנהגותם של החשודים לאחר האירוע, מעוררת חשד בעצמה מספקת לפיה הם היו מעורבים באופן ישיר בהריגת בעל החיים". היא דחתה גם טענה של הסנגור לפיה גורמים בקיבוץ ביצעו תחקיר פנימי, בו התברר שלחשודים אין קשר לאירוע. לדבריה, החקירה צריכה להיעשות רק בידי המשטרה.