אמיל חוסיין נרצח בערב יום העצמאות, 22 באפריל 2026, סמוך למעיין ביישוב עין אל אסד שבגליל העליון, בעת שישב ברכבו. זמן קצר לאחר מכן אותר רכב שרוף, שעל פי החשד שימש את הנמלטים.
"אמיל היה אבא מקסים, אדם עם לב גדול ואהבת אדם", מספרת רוזאן. "הוא היה אבא מסור לארבעת הילדים שלנו, אדם אחראי שתורם ומשפיע על הסביבה שלו. הוא עבד כמנהל שלוש תחנות דלק במירון, היה חבר ועד וגזבר ביישוב, חבר מליאה במועצה האזורית מרום הגליל, ולפני חצי שנה יזם פתיחת חדר כושר כדי לגבש את בני הנוער והתושבים ולתת להם תחושת שייכות".
לדבריה, אמיל גם שירת שנים ארוכות במערכת הביטחון. "הוא היה לוחם ומפקד בגדוד חרב, נלחם בעזה ובלבנון, המשיך לשירות מילואים ואף גויס אחרי 7 באוקטובר. בזמן שנרצח הוא היה מפקד כיתת הכוננות".
רגעי הרצח עדיין רודפים אותה. "ביקשתי ממנו להביא לי את הארנק שהיה ברכב. הוא כתב לי בוואטסאפ: 'תנוחי אהובה שלי, אני אביא לך'. חיכיתי לו בבית. ב-18:08 שלחתי לו הודעה כי הוא איחר, וזה לא אופייני לו בכלל".
זמן קצר לאחר מכן החלו להגיע דיווחים על ירי ביישוב. "המשפחה התחילה להתקשר ולשאול מה קורה בעין אל אסד. אמרתי שאני לא יודעת, שאני מחכה לאמיל. רק כשהגעתי לאזור המעיין הבנתי שמשהו קרה. גם אז לא האמנתי שזה הוא. שמעתי אנשים אומרים ‘זה לא מגיע לאמיל’. ואז דוד שלי אמר לי: ‘אמיל נרצח’. אני זוכרת שאמרתי לו: ‘מה? זה לא יכול להיות, אני מחכה שהוא יביא לי את הארנק".
היא מתארת טראומה קשה. "אני לא זוכרת בכלל מה עשיתי שם מרוב ההלם. המשפט הראשון שאמרתי היה: ‘מה אני אגיד לילדים שלי עכשיו?".
הילדים, בני 9, 7, 5 ושנתיים וחצי, מתקשים להתמודד עם האובדן. "הם כל הזמן בוכים ושואלים עליו. אנחנו משפחה מאוד מגובשת, תמיד היינו יחד. שני הילדים הגדולים עדיין לא רוצים לחזור לבית הספר. הקטנה כל הזמן מבקשת לישון במיטה שלנו, שלי ושל אמיל. היא הייתה נרדמת בחיק שלו".
רוזאן, מורה לעברית וערבית במשרד החינוך, הפסיקה מאז הרצח לעבוד. "אני עדיין לא יודעת אם אחזור. כרגע אני רק מנסה להיות חזקה בשביל הילדים. אמיל חי בשבילנו, אז עכשיו אני ממשיכה את מה שהוא התחיל".
למרות הכאב וגל הרציחות בחברה הערבית, רוזאן מדגישה את אמונה במשטרה ובשר לביטחון לאומי. "אני סומכת על המשטרה מאוד. הם היחידים שיכולים למצוא את הרוצחים. אני גם סומכת על השר בן גביר. אני בטוחה שהם יעשו את כל מה שצריך".
לדבריה, בעלה לא היה מסוכסך עם איש. "הוא לא היה מאוים. אין לנו אויבים. הוא אדם נקי לחלוטין. אם זה קרה לאמיל, זה יכול לקרות לכל אחד".
היא מתקשה להסביר את גל האלימות בחברה הערבית, אך קוראת לעצור אותו. "צריך לשים לזה סוף. יש אנשים חפים מפשע שנרצחים בלי שום קשר לעולם הפשע. גם מי שכן הסתבך, לא מגיע לו להירצח. רצח זה דבר שאסור שימשיך".
בסיום השיחה היא עוצרת לרגע, ואז אומרת: "אם אמיל היה שומע אותי עכשיו, הייתי אומרת לו שהוא יישאר אהבת חיי עד סוף העולם. הוא היה התרופה המרפאה שלי לכל דבר. החיבוק שלו היה פותר לי את כל הבעיות בעולם. אני מתגעגעת לעיניים שלו. הוא איתי בכל מקום".
התרעות פיקוד העורף