"חילול שבת גמור"
בתגובתם, ביקשו השופטים לדחות את התלונות. לטענתם, מדובר בסוגיית "פיקוח נפש" או "מניעת נזק רציני" הקשורה לביטחון המפגינים והשוטרים. הואיל ופיקוד העורף ביקש להגיש את תגובתו רק ביום שבת, ומאחר שההפגנות היו אמורות להתקיים בכל מקרה, הצריך הדבר הנחיה דחופה. השופטים הסתמכו על תקנה 2(א) לתקנות סעד מיידי והדגישו כי מדובר בסוגיה משפטית הנתונה לשיקול דעת המוטב.
הנציב קבע כי מעמדה המיוחד של השבת כערך יסוד בזהותה היהודית של המדינה מעוגן בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ומוכר בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון.
ציפייה משופטי העליון: שיתעטפו "בגלימתם היהודית"
בנסיבות אלה מצפה הציבור כי בית המשפט העליון, ינהל את העתירה תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל. דרך ניהול הדיון בעתירה מושא ההחלטה, במסגרתה, קוימה פעילות שיפוטית אינטנסיבית, לרבות מתן שלוש החלטות מהותיות, ביום השבת ה-4.4.26, העלתה מספר כשלים בהתנהלות ההרכב.
בין היתר קבע הנציב, כי במכלול נסיבות העניין, כפי שפירט בהחלטה, לא קמה דחיפות במתן ההחלטות במהלך השבת, וכי ראוי וניתן היה למצוא פתרונות דיוניים חלופיים כדי למנוע חילול שבת, ערך יסוד במדינתנו אשר מעוגן בחוק והוכר בפסיקת בית המשפט העליון.
מתוך החלטת הנציב: "הציפייה מהרכב שופטי בית המשפט העליון הדנים בעתירה מסוג זה, היא שיתעטפו הן "בגלימתם היהודית" והן "בגלימתם הדמוקרטית". הציבור מצפה שהדיון יתנהל תוך הגנה על ערכי היסוד של מדינת ישראל, כשהשבת תהיה נר לרגלם ואבן יסוד להתנהלותם. הנציב קבע כי בענייננו, לא כך נעשה".
הנציב סבר כי נפל פגם בניהול ההליך, ובקיום פעילות שיפוטית אינטנסיבית, לרבות מתן שלוש החלטות מהותיות, ביום השבת ה-4.4.26. התנהלות ההרכב, כפי שפורטה לעיל, מהווה פגיעה בדרך ניהול המשפט הראויה ובאמון הציבור במערכת המשפט. בנסיבות אלה מצא הנציב את התלונות מוצדקות.