העתירה עסקה בשני מבנים בכפר יטא שבאזור חברון, בהם התגוררו השניים. פעם נוספת דחו השופטים, אסתר חיות, עוזי פוגלמן ואורי שהם, את הטיעונים העקרוניים נגד אמצעי הריסת הבתים ואת הטענה כי הוא סותר את החוק הבינלאומי. כמו כן, הם לא קיבלו את הטיעון של בני המשפחה שלא היו מעורבים במעשיהם של בני הדודים מחאמרה. "יש רגליים לסברה כי האווירה ששררה בבתיהם של המפגעים, עודדה אותם, במידה כזו או אחרת, להיות מעורבים בפעילות ביטחונית נגד ישראלים", כתבו השופטים.
"מודעותם של בני משפחותיהם של חאלד ומחמד לרצונם של השניים להשיג כלי נשק, בנוסף להתבטאויות שונות מטעם בני המשפחה, יש בהן כדי ללמד על 'האווירה המשפחתית הכוללת', אשר היה בה כדי לעודד את המפגעים להמשיך ולהביא לכלל מימוש את תכניתם הנפשעת". השופטים קיבלו באופן חלקי את טענותיהם של העותרים, בנוגע לכוונה להרוס את הקומה הראשונה (בנוסף לקומה השלישית), בבניין השייך לבני משפחתו של מחמד.
התרעות פיקוד העורף