"החופש של כל אחד ואחת מאיתנו, נפגע עמוקות מתחרות החקיקה הזו שבין חברי הכנסת; מההתערבות המוגזמת בחייו. את התחרות הבריאה בין העסקים במשק אנחנו מחליפים בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת והשרים", הסבירה שקד, והדגימה, "לא פחות מ-1,500 פעם ביקשו חברי כנסת ושרי הממשלה, בחמישה עשר החודשים האחרונים, ליטול מאיתנו חלק מהחירויות שלנו. לפרץ החקיקה הזה שמכלה את זמנו של הפרלמנט הישראלי אין אח ורע בכל העולם המערבי כולו. זוהי בפירוש לא תעודת כבוד; זוהי תעודת עניות המעידה על הכישלון המפואר הממתין בקצה דרכו של מי שמבקש לפתור כל בעיה בדרך של חקיקה".
בנוסף התייחסה שקד לקשיים שעודף החקיקה גורם לעסקים בישראל. לטענת שקד, עודף רגולציה מונע חמצן מעסקים, אשר קורסים תחת הנטל. "השוק החופשי קורס תחת רגולציה קשה ומיותרת. החופש לנהל עסקים הוא החמצן של המגזר היצרני שלנו. הרגולציה העודפת חונקת אותו. לא רק בתוך ישראל מרגישים את הרגולציה הלוחצת על המגזר העסקי, גם דו"ח ה-OECD שפורסם בינואר האחרון הגדיר את ישראל כ"מקום שקשה לעשות בו עסקים". להגדרות האלו יש מחיר. משלמים עליהן במטבע קשה של בריחת משקיעים".
המפכ"ל התייחס גם לשיטור במזרח ירושלים ובמגזר הערבי. "צריך לומר ביושר, הזנחנו את השיטור במזרח ירושלים", אמר. "לא נתנו שירותי משטרה במזרח העיר לאורך שנים. זהו אתגר שמחזק את המשילות ומוריד פשיעה וטרור. מאז גל הטרור מאות שוטרים מתגברים את ירושלים".
לדברי אלשיך, אתגר נוסף הוא שיפור השיטור במגזר הערבי. "לא ניתנה עדיפות לשיטור במגזר, והתוצאה היא אלימות קשה", אמר. "זה תהליך ארוך ורב שנתי. יש בקרב ערביי ישראל תביעה מאיתנו לשיטור, שהיא גבוהה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לתת מבחינת הקצב. למרות זאת, אני אופטימי ומאמין שנצליח".