"מעבר לסוגיה הצרכנית, החשובה כשלעצמה, לתביעה חשיבות עקרונית שקשה להפריז בה, שכן היא נוגעת לאחת מאבני היסוד שאמורות להבטיח את קיומה של הדמוקרטיה הישראלית - עיתונות חופשית", נכתב בבקשה, שהוגשה בשם נועם זיצמן, רוכש קבוע של העיתון, על ידי עורכי הדין אלירם בקל ועודד גזית.
כחלק מתוכנה של הבקשה, נטען כי "ידיעות אחרונות" הטעתה את הציבור, והייתה לגוף לא אמין שניסה להתעשר על חשבון קוראיו. "במשך שנים הטעתה המשיבה את ציבור קוראיה, הפרה את חוזה ההתקשרות עמם, עוולה כלפיהם ועשתה עושר על חשבונם. במשך שנים ציבור הקוראים, ובכללם המבקש, רכש את העיתון תוך שהוא מסתמך על המשיבה, על הוגנותה, על מצגיה, ועל כן הוא הניח כי החדשות שהוצגו בפניו נערכו על פי סטנדרטים עיתונאיים מקובלים. ואולם, כפי שהסתבר, מצג זה היה מצג שווא".
בבקשה נטען כי פעולותיו של מוזס הובילו לכך שידיעות אחרונות "אינו מהווה עוד מוצר עיתונאי, העומד באמות מידה מינימליות של עיתון במדינת ישראל. הוא אינו משקף את המציאות ואינו מהווה סיקור של העובדות; אלא הוא מהווה כלי לשירות האינטרסים המסחריים של בעליו והמוציא לאור שלו".
התרעות פיקוד העורף