עוד הודגש כי שר הביטחון סבור שקיימת הרתעה מספקת במסגרת הצעדים הננקטים כיום, ואין מקום להפעיל את הסמכות בקבוצות ייחוס שונות נוספות, מעבר לפלסטינים תושבי איו"ש ותושבי מזרח ירושלים. "במידה שבעתיד תהא עלייה חדה ופתאומית של מעשי טרור חמורים, ופעולות טרור אלה יבוצעו על ידי מחבלים מקבוצת ייחוס נוספת, באופן שיוביל למסקנה כי נשחקה ההרתעה שעודה קיימת בימינו ביחס לקבוצת ייחוס זו, אזי יהיה מקום לבחון את הסוגיה מחדש".
תגובת המדינה נמסרה לאחר שלפני שמונה חודשים בני משפחתו של הנער אבו ח'דיר, שנרצח בידי שלושה יהודים ביולי 2014, עתרו לבג"ץ, בדרישה שהמדינה תשווה את התנהלותה במקרים של מבצעי פיגועים יהודים למפגעים ממוצא ערבי – ותהרוס את בתיהם של רוצחי בנם. לעתירה הם צירפו את תשובתו של משרד הביטחון לפנייתם, שפורסמה לראשונה ב"מעריב". בתשובת משרד הביטחון, לפנייה שנשלחה בתקופה שמשה יעלון היה בתפקיד אך נענתה על ידי המשרד בראשותו של אביגדור ליברמן נכתב כי השוני בין פיגועים שמבצעים יהודים כלפי ערבים ביהודים לבין כאלה שמבצעים יהודים כלפי ערבים הוא עצום - ואינו מצדיק הריסת בתים במקרה של מפגעים יהודים. היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עורך הדין אחז בן ארי, שחתום על התשובה, את החלטת בג”ץ, שלפיה רצח אבו ח'דיר הוא מקרה "חריג שבחריגים. השוני עולה על כל דמיון. הפער הוא עצום. באיכות הפיגועים, בכמות ובעיקר ביחס הסביבה: גינוי תקיף מקיר לקיר במגזר היהודי, מה שאין כן בצד שכנגד".
לאחר הרצח האכזרי, פנתה המשפחה, באמצעות עורך הדין מוהנד ג'בארה, לשר הביטחון לשעבר, משה יעלון, בקריאה שיפעל באותה דרך שננקטת כלפי בתי מחבלים ממוצא ערבי, כלפי בתיהם של רוצחי בנה. לפני כתשעה חודשים קיבלו בני המשפחה את תשובתו השלילית של משרד הביטחון. "בבוא המפקד הצבאי לשקול את הפעלת סמכותו, עליו לבחון את האפקט ההרתעתי שתיצור ההריסה כלפי מפגעים פוטנציאליים”, נכתב בתשובה. “בהתחשב בהיקף התופעה של ביצוע פשעי איבה חמורים במגזר היהודי, הצורך בהפעלת סמכות זאת אינו מתעורר". כאמור היום הגישה המדינה הודעה משלימה בה הובהר כי אין מקום להריסת בתי הרוצחים.
התרעות פיקוד העורף