בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, נטען כי ככל הנראה, מתכוונת הממשלה להביא שני מהלכי חקיקה מזורזים ובהולים אל הכנסת, האחד מטרתו להזיז, פעם נוספת, את יום תחילת שידוריו של תאגיד השידור הציבורי, והשני, לערוך שינוי מהותי בהסדריו של חוק השידור הציבורי, ולעגן במסגרתו את הסיכום שנקבע ב"מתווה נתניהו-כחלון". "נוכח כוונה זו, עולה צורך דחוף הן במתן צו-ביניים שיקפיא את המהלכים עד לבירור העתירה בבית המשפט הנכבד, והן לקיומו של דיון דחוף בעתירה", נכתב.
עוד נכתב כי "לאור היום לא נמנע ראש הממשלה מלפעול במלוא כוחו, תוך איום במשברים קואליציוניים ואף בפירוק הממשלה והקואליציה והקדמת הבחירות, וכל זאת במטרה להשיג שליטה פוליטית בשידור הציבורי בישראל".
בעתירה מזכיר יניב את העובדה שנתניהו אינו מכהן עוד כשר התקשורת ומינה את הנגבי לממלא מקומו וכן את קיומה של חקירה פלילית בתיק 2000, במסגרתה "קיים חשד סביר כי עבר עבירה פלילית בתחום טוהר המידות, במסגרת השיחות המוקלטות עם נוני מוזס", לשון העתירה. עוד מציין יניב את הסדר ניגוד העניינים שנקבע בעניינו של ראש הממשלה, "במסגרתו נאסר עליו לעסוק בתחומים נרחבים הנוגעים לתחום התקשורת".
חוות הדעת התקבלה בתגובה לפניות רבות שהגיעו לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וקוראות לו למנוע מראש הממשלה, בנימין נתניהו, מלעסוק בענייני תאגיד השידור הציבורי. בתגובה, עליה חתום דני חורין ממחלקת ייעוץ וחקיקה, נכתב כי "מתוקף תפקידו, רשאי ראש הממשלה לעסוק בעניינים הנוגעים למשרדי הממשלה השונים, ביניהם משרד התקשורת, והעובדה שהוא אינו מכהן עוד כשר התקשורת אינה שוללת את מעורבותו בתחום זה - בכובעו כראש הממשלה".
על פי המתווה שנחתם בין הצדדים, התאגיד יעלה לשידור באיחור של שבועות ספורים ולא יאוחר מסוף חודש מאי. למעשה, במסגרת הפשרה, השידור הציבורי ייצא לדרך חדשה באמצעות התחלת שידורי תאגיד השידור הציבורי והקמת תאגיד לחדשות ואקטואליה. לצורך כך יוקם תאגיד נפרד לחדשות ואקטואליה, במתכונת חברות החדשות בערוצים המסחריים. הסדרי בחירת הנהלתו והמועצה שתפקח עליו יהיו במתכונת זהה להסדרים שקבועים היום בחוק בנוגע לתאגיד "כאן".
התרעות פיקוד העורף