מיד לאחר מכן, כך על פי כתב התביעה, החל הנער מתלונן על כאבים שנגרמו מהתחבושת. חרף תלונתו החבישה לא נבדקה. רק בצוהרי היום למחרת, לאחר שהוא לא הצליח לישון במשך כל שעות הלילה, הצוות הסיר לבסוף את החבישה והבחין בנפיחות באזור העיניים ובכוויה משמעותית באזור מצחו של הנער, ששוחרר מבית החולים עם נזק קשה בפניו, שהפך לצלקת מכוערת שתעטר את פניו לצמיתות.
עוד נטען בתביעה כי הנער הפך לסגור ולמבויש, וסירב לצאת מביתו לאורך מספר חודשים. כמו כן, משפחת הנער נאלצה לבטל את חגיגות בר המצווה שתוכננו לו. "ילד צעיר ויפה בן 13 נותר כעת לאור רשלנות הנתבעת עם צלקת מכוערת למשך כל חייו", כך אמר אתמול עו"ד רן שפירא, המייצג את הנער ומשפחתו. "הילד הפך סגור ומבויש מאז הנזק שנגרם לו, ופרט לביטול חגיגות בר המצווה, לא יצא כלל מביתו במשך חודשים רבים. הוא הפך לשבר כלי, על כל המשתמע מכך בדבר עתידו התפקודי".
בחוות דעת רפואית שצורפה לכתב התביעה קובע פרופ' מלר, מומחה בכירורגיה פלסטית, שהיום, כשנה לאחר הניתוח, נותרה צלקת מעובה וקשיחה בצורת רצועה אופקית על מצחו של הקטין, נזק שיוותר לצמיתות, כאשר נכותו הצמיתה מוערכת על שיעור של 15%. "הצלקת המכוערת והבולטת היא תוצאה לא סבירה שלא הייתה צריכה לקרות לאחר ניתוח כזה, ונובעת מהלחץ שבו הושמה החבישה", קובע פרופ' מילר.
לדבריו, "חבישה יש לבצע מעל ריפוד, בייחוד באברים שבהם הריפוד הטבעי של רקמת השומן התת־עורי הוא מועט". נוסף לכך, צוין כי "חובה להסיר את החבישה, לפחות חלקית, בכל תלונה מצד המנותח".
משרד הבריאות, המפעיל את אסף הרופא, מסר בתגובה: "נלמד את כתב התביעה. התייחסותנו תינתן במסגרת כתב ההגנה כמקובל".