לטענת קצב ופרקליטו, ברשות לשיקום האסיר (רש"א) שבנתה עבורו את תוכנית השיקום ושותפה לה, סבורים כי אין שום היגיון בהישארותו של תנאי שחרור זה. בוועדת השחרורים ניסו קצב ואמיר להסביר כי כשנה לאחר השחרור מהכלא, ולאחר שריצה חמש שנות מאסר מתוך השבע שהושתו עליו בגין הרשעתו בעבירת אונס ועבירות מין נוספות, הגבלת שהותו בבית בשעות הערב אינה מאפשרת לו לחזור לשגרה נורמטיבית.
עוד טענה הפרקליטות כי אין להחריג את תנאי שחרורו של הנשיא לשעבר מתנאי השחרור של כל עבריין מין אחר המוגדר כאסיר ברישיון. כמו כן ציינו כי יש לקחת בחשבון את תחושותיהן של קורבנות העבירה בעת שמנסים לשקול אפילו הקלה נוספת בשחרורו, לאחר שכבר שוחרר טרם זמנו ממעצר.