"אני אדם נורמטיבי לחלוטין ללא עבר פלילי, מהיום שהילדה נולדה גרושתי סירבה שאראה אותה, נלחמתי שאוכל לפגוש אותה, נקבעו הסדרי ראייה שאשתי לא הייתה מוכנה להם, היא החלה להפר צווים ולא לאפשר לי לראות את הילדה. נקראתי למשטרה לחקירה של שעתיים ואף שהייתי במעצר, נאמרו לי שם דברים שלא האמנתי שיגידו לי על הבת הקטנה שלי. האשימו אותי שפגעתי בילדה שלי ושעשיתי דבריו איומים".
על החקירה המתמשכת סיפר: "את רוב השאלות היה לי מאד קשה לשמוע, עניתי לחוקרת כל פעם מחדש שאני לא מאמין שמאשימים אותי בדברים הללו, הילדה שלי הוא האוצר שלי ואין לי הסבר כיצד לתאר את ההרגשה, כמו פטיש חמישה קילוגרם על הראש. אמרתי שוב ושוב שאני מוכן להיבדק בפוליגרף אך לא הרגשתי שהחוקרים קשובים אליי. הייתי במשטרה יותר מפעם אחת ונוצר לי הרושם שהמשטרה לא ניסתה אפילו להבין אותי, הרי אחרי שנה הוגש נגדי כתב אישום, לא האמנתי שאני מגיע למצב הזה".
על היחסים עם בתו בעקבות ההחשדות הקשים סיפר: "נמנע ממני להיפגש עמה, קיבלתי פעמיים צווי הרחקה ואף דאגו שהסדר הראייה עם הבת שלי יכלול את ההורים שלי שחתמו על הסכם שהם שומרים עליי, אסרו לי לקלח את הילדה והכריחו אותי לישון בחדר במרחק קיצוני מהבית. היא בת שש, היה מאד קשה להסביר לה את הסיטואציה, לצערי היא התרגלה לזה כי התהליך נמשך שלוש שנים".