על פי כתבי האישום, הנאשם חאלד, שהינו בעל השכלה בהנדסה רפואית ועבד כמתמחה בחדרי הניתוח בבית החולים סורוקה החל מתחילת נובמבר, נהג לצפות בסרטוני פעילות של כוחות צה"ל בעזה וכן בסרטונים בשבח ארגון החמאס ממנו הושפע. בסוף אוקטובר הוא אף פרסם פוסט שנוסחו: "אלוהים תשמור את ארץ המוסלמים ותעשה מאויבך אויבי הדת, בראשיתם תפיל אותם ותיתן לנו את הניצחון על שבט הכופרים". בעקבות האמור, "גמלה בליבו של חאלד החלטה לעשות מעשה למען העם הפלסטיני וזאת, בין היתר, על מנת להביע במעשים את תמיכתו בארגון החמאס ולהאדיר שמו שלו בארגון. במסגרת זו, גיבש חאלד החלטה ולפיה יבצע פיגוע כנגד חייל צה"ל".
לצורך ביצוע הפיגוע, ביצע חאלד מספר פעולות הכנה מקדימות, בין היתר משיכת סכום של 54,000 שקלים מחשבונו בבנק לצורך מימון מחייתו לאחר ביצוע הפיגוע ורכש רכב שישמשו להימלטות. תחילה תכנן חאלד לחטוף חייל באמצעות חומרי הרדמה, אליהם היתה לו גישה בשל בבית החולים סורוקה כטכנאי הרדמה, ולנהל מו"מ על שחרורו תמורת שחרור אסירים פלסטינים הכלואים במדינת ישראל. לאחר שהבין כי הוצאה לפועל של פיגוע מסוג זה מסובכת, חיפש תוכנית חלופית.
בשלב מסוים שיתף חאלד את זאהי כי בכוונתו לבצע פיגוע טרור וביקש מזאהי לצאת עמו לביצוע סיורים בשטח על מנת לנסות לאתר חייל. זאהי הסכים והשניים סיכמו ביניהם כי מעתה יקראו לנשק במילת קוד-"פיצה", על מנת שכוונותיהם לא יחשפו. במהלך הסיורים הציג הנאשם בפני זאהי את הסכין שהייתה ברשותו ברכב, ואמר לו שזוהי הסכין שעתידה לשמש לביצוע הרצח.
ביום הפיגוע נסע בשעות הערב הנאשם ברחבי ערד והבחין בחיילים חמושים יורדים מהאוטובוס, הוא עקב אחריהם וניסה לאתר הזדמנות לתקוף חייל אך סבר כי לא יצליח לבצע את הפיגוע. לאחר שהמשיך בנסיעות הוא הבחין בסמ"ר רון יצחק קוקיה ז"ל לבדו, כשהוא חמוש בנשק, ואז החליט לבצע את הפיגוע שתכנן.
בהמשך, הגיע הנאשם לביתו שבאזור כסייפה, שם פגש בזאהי, הציג בפניו את הסכין הנ"ל שהיא מגואלת בדם ואת נשקו האישי של החייל. זאהי שאל את הנאשם מהיכן השיג את הנשק והנאשם מסר לו כי רצח חייל, חטף נשקו ובכך מימש את תוכניתם.