בכתב האישום נאמר: “במעשיו המתוארים פעל הנאשם כסוכן מודיעין של איראן, ובמסגרת פעילותו עשה פעולות רבות שיש בהן כדי לסייע לאיראן במלחמתה בישראל. עוד מסר הנאשם ידיעות סודיות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, בין היתר, אודות מיקום מתקנים של גורמי הביטחון, שמות אנשי ביטחון ועוד. (...)כמו כן מסר הנאשם לאיראנים עשרות ידיעות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה”.
חוק העונשין קובע כי “מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו מיתה או מאסר עולם”. האם סכנת מוות אכן מרחפת על ראשו של שגב? נראה שלא. הפעם הראשונה והאחרונה שבה הומת אדם במסגרת הליך פלילי בישראל הייתה בשנת 1962 כאשר הצורר הנאצי אדולף אייכמן נדון למיתה.
בחקירתו טען שגב כי פעל למען ישראל. לפי דיווח ב”החדשות”, אמר כי תכנן להיות סוכן כפול, וכדי לחזק את טענתו אמר כי מיד לאחר שנוצר הקשר בינו לבין האיראנים, הוא דיווח לבכיר מאוד במערכת הביטחון. “המניע שלי היה לנסות ולשקם את התדמית שלי שספגה מכה אנושה וכתם לאחר שהורשעתי בסחר בסמים”, אמר שגב בחקירה. “לא רק שלא פגעתי בביטחון המדינה, אלא קיוויתי לסייע לו”.