במהלך החקירה התחקו החוקרים אחר מסרונים שהועברו בין זינגר לגורמים נוספים בעירייה. זינגר מינה לאחר הבחירות את אחד הפעילים לתפקיד בעירייה ועל כך נשקלה העמדתו לדין בגין שוחד. כאמור בתום שימוע שנערך לזינגר ולאחר בחינת החומרים, החליטה הפרקליטות לגנוז את התיק ולא לאמץ את המלצת המשטרה, וזאת בשל ראיות מספיקות המוכיחות את אשמתו של ראש העירייה המכהן.
בהודעה שהועברה לפרקליטיו נאמר כי זינגר קיבל את טובות ההנאה בתקופה שקדמה לכהונתו בעת שהיה רק מועמד לתפקיד. "אכן, החוק קובע כי גם "מועמד" לתפקיד יכול לקבל שוחד, אף שהוא עדיין איננו עובד ציבור; אך השאלה ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד, היא שאלה מורכבת שיש עליה פסיקה מצמצמת יחסית. במקרה דנן, עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לפי החוק והפסיקה, בעת שהפעילים החלו לעבוד עבורו, דבר שהקשה על הוכחת היסוד הנדרש להרשעה בעבירת השוחד".
הפרקליטות התקשתה לדבריה להוכיח גם קיומה של עבירת קבלת טובות הנאה וזאת לטענתה כי מחומר הראיות לא ניתן היה להוכיח מעבר לספק סביר כי בעקבות הבטחות שנתן זינגר סיפרו הפעילים לקבל תפקידים אם ייבחר וגם לגבי ראש העירייה עלה ספק אם הפעילים שעבדו עבורו התייחסו להבטחותיו כהבטחות רציניות ומחייבות.
סנגוריו של זינגר טענו במהלך השימוע כי מדובר בהטחות כחלק ממערכת בחירות פוליטית ויש לקחת אותן בעירבון מוגבל. מעבר לכך, על פי חומר הראיות, קיים קושי של ממש להוכיח שהפעילים עבדו עבור זינגר על מנת שיקדם אותם לתפקידים כאלה ואחרים. הפרקליטות טוענת כי רק אחד הפעילים קיבל משרה זוטרה ולגבי האחרים לא קיים ראש העירייה את הבטחותיו מה שמוסיף ומחזק את האפשרות שלא ההבטחות הובילו את הפעילים לעבוד בחינם עבור זינגר.