טל מור, שפגע, הפקיר והרג את רוכב האופניים שניאור חשין ז"ל, וריצה שבע שנות מאסר, שוחרר הבוקר (שני) מבית הכלא "צלמון", לאחר שהפרקליטות החליטה שלא להתנגד לשחרורו המוקדם מהכלא, למרות ההד הציבורי שקיבל העניין. מור, אשר יצא מהכלא סביבות השעה 13:00, הסתפק בהצהרה קצרה לפני שנכנס לרכבו ואמר: "אני מנסה לעשות את ההפרדה כי זה יום משמח עבורי, אבל גם עצוב, כי אני זוכר שיש את משפחת חשין שכואבת את האירוע הזה ואת השחרור הזה. אני מביע חרטה. מביע צער ורוצה להתחיל חיים חדשים. כמה בני משפחה, ועזב את המקום. יש פרק חדש בחייו".
מוקדם יותר, התראיינה אמו של שניאור ז"ל, רות חשין, וסיפרה ב"כאן ב'" בכאב על המצב בו נמצאת המשפחה: "המשפחה של שניאור עדיין חיה את זה. חייו נקטעו בתחילת דרכו, הוא היה רק בן 40. הרבה חלומות. ניסה לשחות בזרם של מדינת ישראל ולחיות את החיים פה. אני לא מדברת על הרגשות האישיים שלי, של בני יקירי. אני מדברת על התוצאה של זה. המשפחה שלו עצמו והמשפחה שלנו בכלל.
"נשארה דלית, צעירה, עם שלושה ילדים קטנים, שהיתה צריכה להמשיך ולגדל אותם בלי אבא. יש להם זיכרון קטן מאבא. זה היה דבר שלקח שנים להתגבר עליו, על הבעיות הנפשיות. עד היום, אני קצת לא יודעת מה אני אעשה עם הנכדים האלה. ניסינו להיות קצת אבא, אבל בהיעדר אבא ביום יום, אנחנו מנסים להשלים את החסר.
"הבית של שניאור נהרס, היה קשה להקים אותו מחדש. מישאל (חשין, אביו של שניאור ושופט בית המשפט לשעבר - מ.א) גמר את חייו עם מותו של שניאור, הוא לא הצליח לעכל את זה. כשמישהו נהרג בקרב זה לא פחות נורא, אבל זה בשביל משהו. ופה זה מוות בלתי נחוץ שלא היה צריך לקרות. הוא נהג מסומם, שתוי, ובלי רישיון נהיגה. אז זה מה שנורא בזה, שזה מוות מיותר. אין מספיק מחשבה מאחורי העונשים שהאנשים האלה מקבלים".
"עכשיו הוא יוצא, ומתחיל חיים חדשים. הנזק שהוא עשה הוא נזק לכל החיים. הפצע לילדים ולמשפחה, הקושי של אשתו, שהיתה צריכה לגדל לבדה שלושה פרחים כאלה, ובשבילי, שאני יודעת שהמוות הלא נחוץ של שניהם. כל חיי דאגתי לשניאור. הוא היה בשייטת, תמיד חי על הקצה, עם כל דבר שיכל לעשות, ניסה לעשות יותר. אין צורך לומר שהחיים בשייטת לא קלים, ובסוף הוא נפרד מהעולם בצורה טיפשית כזאת".
התרעות פיקוד העורף