המדינה ביקשה בנוסף לדחות את העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים, "שכן העותרת אינה מצביעה בעתירתה על פניה כלשהי שביצעה למשיבים המתאימים. חרף זאת, פנתה העותרת (השרה איילת שקד), אשר אינה בעלת סמכות למתן הסעדים המבוקשים בעתירה. לא זו אף זו, נדמה שאף הפניה למשיבה נעשתה למראית עין בלבד, שכן אצה לעותרת הדרך להגיש את עתירתה ימים אחדים בלבד לאחר פנייתה למשיבה, ללא שהמתינה זמן סביר בנסיבות העניין לקבלת מענה לפנייתה".
בתשובת המדינה הובהר עוד כי "לנוכח עמדת המשיבה לפיה דין העתירה להידחות על הסף, ואף לגופו של עניין אין כל צורך להכריע בעתירה דנן לנוכח הנסיבות, ממילא סבורה המשיבה כי אין כל הצדקה לקיום דיון כלשהו בעתירה זו, לא כל שכן לקיים בה דיון דחוף כפי שמבקשת העותרת, ולפיכך דין העתירה להידחות הן על הסף והן לגופם של דברים".