כשעו"ד תומר שורץ החל לפני שלוש שנים בכתיבת הספר "פשוט פלילי", רומן מתח שיצא בימים אלה לחנויות ומגולל את סיפורו של פרקליט שמתקשה להשלים עם משפטי השדה שמתרחשים ברשתות החברתיות, הוא לא דמיין שעלילת ספרו הפיקטיבי תהפוך זמן קצר לאחר מכן למציאות. בספר, גיבורו של שורץ מתחיל להעביר הרצאות על משפטו של רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל ונידון למאסר עולם. אלא שכחצי שנה לאחר שהחל בכתיבת הספר, מצא עצמו שורץ מעורב באופן ישיר בפרשה הזו, שמסעירה את המדינה זה 12 שנים, עת החל לייצג את א"ק, אחת הדמויות המרכזיות בפרשה, לצדו של עו"ד דניאל חקלאי.
"אני משוכנע שהיא לא קשורה לרצח המזעזע של תאיר ראדה ז"ל. לגבי הממצא של השערה, אני יכול להגיד שכדאי מאוד - כמו בשאר התחומים שנוגעים למשפט הפלילי - לחכות לבדיקה מעמיקה ולהכרעה של הרשויות ושל בית המשפט. הרי ביום הראשון לפרסום זעקו כולם שמצאו שערה של א"ח, וככל שחלף הזמן התברר שגם עשרות אלפי אנשים אחרים יכולים היו להותיר את אותו ממצא".
שורץ (44), ממושב שדמות דבורה, נשוי ואב לשלושה ילדים, התמחה בפרקליטות צפון וגם עבד בה תקופה ארוכה. "הייתי פרקליט יותר מעשר שנים בתחום הפלילי, והספקתי בין לבין להיות שנתיים תובע משטרתי, גם בתחום הפלילי", הוא מספר. "לפני כשש שנים פרשתי מהפרקליטות, חציתי את הקווים ועברתי לצד השני של המתרס כדי להיות סנגור עם שני שותפים שפרשו גם כן מהפרקליטות, עו"ד עידית רייכרט ועו"ד גיל דביר".
המשרד שפתחו השלושה בעפולה, "דביר־רייכרט־שורץ", מתמחה בתחום הפלילי, אם כי לדברי שורץ, רוב לקוחותיהם הם אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי. "אנחנו לא מייצגים נאשמים מארגוני פשיעה", הוא מסביר. "יש אזרחים רבים וטובים שהסתבכו בעבירה כזו או אחרת לראשונה בחייהם, ולהם אנחנו נותנים מענה. אנחנו באמת מאמינים שמצד אחד כל אדם זקוק להגנה, אבל ברמה האישית אנחנו פחות מתחברים לגורמים שמתפרנסים כל העת מביצוע פשעים".
בין היתר, בעת עבודתו בפרקליטות, שורץ היה מעורב בתיקים רבים, בהם תיק הרצח המטלטל של הנערה דנה בנט, שנעלמה באוגוסט 2003 בדרכה הביתה מעבודתה. בחטיפתה וברציחתה הורשע ב־2010 הרוצח הסדרתי יחיא עדואן פרחאן. "בתיק הזה ייצגתי את המדינה והייתי חלק מצוות התביעה נגד פרחאן", מספר שורץ. "זה תיק שבמשך שבע שנים לא פוענח, ורק בעקבות וידוי של נערה שהייתה חברתו של הרוצח, נחשפו מעשי הזוועה. זה היה תיק מצמרר, רצח לשם רצח. נערה תמימה חוזרת מעבודתה בשעת לילה מאוחרת ומוצאת את עצמה קורבן אקראי למרצח שפל".
"התיק היה מלווה בהמון אמוציות. אני זוכר במיוחד את העדות של אותה נערה שהייתה שותפה לרצח, את המורכבות של הדברים שהיא מסרה. אני זוכר את החיבוק שנתנו למשפחות של הקורבנות של פרחאן - גם למשפחה של דנה, גם למשפחה של התיירת סילביה מולרובה מצ'כיה שפרחאן רצח, וגם למשפחה של מנוח נוסף, אהרון סימחוב. בפרשה האחרונה, בעקבות ערעור בעליון, זוכה פרחאן מחמת הספק. תיק דנה בנט זה בהחלט תיק שחרוט לי עמוק בלב. בתיק כזה, כשברור לכולם בשלב הפענוח מה עומד על הפרק, יש דריכות לגבי התקדמות החקירה, יש מתח. האם ייאספו ראיות מספיקות על מנת לבסס כתב אישום? אלה רגעים שלא שוכחים אותם. אני ממש זוכר את עצמי יושב בחדר הבקרה בכל מיני סיטואציות מורכבות שהיו במהלך החקירה של התיק הזה. אני זוכר את העדכונים שמסרנו למשפחות. ההתמודדות הכי מורכבת היא לנתק בין הרגשות לבין הניתוח המשפטי הקר שמצופה מפרקליט. בסופו של דבר, פרקליט אמור לקבל החלטה מקצועית משפטית נכונה לפי טיב הראיות, ולא לפי כאב המשפחות או זעקות חיצוניות".
גם כיום, כאמור, מוצא עצמו שורץ תחת זכוכית מגדלת ציבורית כאשר לקוחתו הנוכחית, א"ק, מייצרת עניין תקשורתי רב. כזכור, א"ק למדה בעבר בבית הספר "נופי גולן" בקצרין, שבו למדה גם ראדה. באפריל 2012, כחודשיים אחרי שא"ק וא"ח נפרדו בתום קשר שנמשך תשע שנים, פנה א"ח למשטרה ואמר כי א"ק סיפרה לו ביום הרצח שהיא זו שהרגה את ראדה ושלבשה את בגדיו באותה עת. בעקבות עדותו של א"ח זומנה א"ק לחקירה בחשד לרצח ראדה, אולם הכחישה את הדברים. בסופו של דבר, הגיעו חוקרי המשטרה למסקנה שא"ח משקר ושכל מטרתו היא לכאורה לנקום בא"ק. מאוחר יותר גם ע', חברתה של א"ק, סיפרה כי א"ק התוודתה בפניה כי רצחה את ראדה. א"ק זומנה לעדות במשטרה באוקטובר 2017, אך לא נחקרה באזהרה.
"כחובב מושבע של המשפט הפלילי עוד משחר נעוריי, אני לא זוכר תופעה כזו של דרמה ציבורית־תקשורתית בתיק פלילי כמו בתיק זדורוב", טוען שורץ. "אני זוכר את עצמי כילד נפעם מעו"ד מיכאל שקד מדבר בתיק ג'ון איוון דמיאניוק או מתבונן בהשתאות בהתנהלות התיק נגד חוה יערי ואביבה גרנות, אבל מעולם לא פגשתי כאלה עוצמות של תקשורת וסערה כמו שמתרחשות בתיק זדורוב".
"אני לא יודע להגיד מה המנגנון שמניע את אלה שרוצים את טובתו של זדורוב, אבל אני כן יודע להגיד שיש מנגנון. לי לקח שלושה ימים ללמוד להגיד דנ"א מיטוכונדרי (הבדיקה שנעשתה לשערה שנמצאה על ראדה – א"ש), אבל יש ילדים בכיתה ט' שלקח להם שלוש שניות לפרסם פוסט ולהסביר ב־100% למה א"ק היא הרוצחת. אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בעידן שונה, אבל צריך גם להבין את הסכנה שבו, כי בסוף - ונעזוב לרגע את תיק זדורוב - אף אחד לא באמת רוצה שילד עם מקלדת או טלפון יחרוץ את גורלו".
"זה לא אמור להשפיע. אני מקווה מאוד שזה לא ישפיע, אבל בסוף אי אפשר לברוח מזה. כולנו בני אדם. גם שופטים הם לא מלאכים. גם הם קוראים עיתונים, גם הם צופים בחדשות. אבל מעבר להכרעה של השופטים, אני חושב שהנזק הוא בעיקר ציבורי־חברתי, כי אנחנו לא באמת רוצים להנחיל לילדינו מציאות שבה עניינים הרי־גורל מוכרעים במקומות חיצוניים למערכת המשפט. זה לא שמערכת המשפט לא שוגה, זה לא שהיא חפה מטעיות, אבל בסופו של דבר אני לא מכיר שיטה יותר טובה או אמינה מהשיטה הזאת, ואני גם רואה סכנה גדולה מאוד בשיטה האחרת".
"אני לא יודע. אני רק יודע שדברים צריכים להיות מוכרעים בבית המשפט. גם מה שהוכרע וגם מה שאולי יוכרע בעתיד. זה המקום היחיד שאפשר לסמוך עליו".