השופט אלכס שטיין אמר: "שמענו את דברי הסניגור לפיהם המערער למד לקח ולא ישוב עוד על מעשים דומים. גם אילו שוכנעתי שכך הוא הדבר, לא הייתי מפחית מעונשו של המערער ולו יום אחד משיקול הרתעתי. המושג הרתעה בהקשר זה, משמעו הצבת איום של עונש חמור בפני עבריינים פוטנציאליים כמשקל נגד לפיתוי לביצוע העבירה".
"כפי שכבר הזדמן לי לומר לגבי עבירות מין של חדרי-חדרים, עונשים בגין עבירות אלו צריכים לחזק את ההרתעה הכללית נוסף על ההרתעה האישית. מדובר בעבירות קשות לגילוי, ולמרבה הצער, קלות לביצוע, דבר שמעצים את תמריץ העבריינים, דוגמת המערער דכאן, לספק את מאווייהם המעוותים על ידי הסבת פגיעה חמורה לקורבנות חסרי הגנה. בנסיבות אלו, יהא זה נכון להגדיל את עונשם של נאשמים באופן משמעותי כדי להרתיע אחרים כמותווה בסעיף 40ז לחוק העונשין".
לדברי השופט שטיין, "שומה עלינו להחמיר את העונשים במקרים אלו כדי ליצור הרתעה אפקטיבית ככל האפשר. אשר על כן, אני מצטרף לפליאתו של חברי, השופט אלרון על הסדר הטיעון שהקל עם המערער יתר על המידה".
השופט עוזי פוגלמן כתב בהחלטתו כי "המערער הותיר צלקות גדולות בנפשן, וכי הן מתמודדות מדי יום עם תחושות השפלה וניצול, בעיקר על רקע הפגיעה שהמערער פגע באמון שלהן בו. ביטחונן באחרים ובעצמן התערער".
התרעות פיקוד העורף