לטענת קם, עיתון הארץ עבר על האתיקה המקצועית בכך שלא שמר על המקור חסוי. בית המשפט פסק כי "בלאו פעל מבלי לציין בפני האחראים עליו כי הוא מחזיק בידיו כמות גדולה של מסמכים. בלאו מידר את האחראים עליו בעיתון באשר להתנהלותו מול התובעת וכך עשה גם כשהגיע להסכמות עם השב"כ".
לדבריו, "בזמן שאורי בלאו בילה בלונדון והפר את ההסכמים שעשה עם שלטונות החוק, ענת קם בילתה במרתפי השב"כ. עיתון הארץ לא הזהיר אותה ולא צייד אותה בעורך דין. הצעירה שסמכה על העיתונאי המנוסה מצאה את עצמה מתמודדת עם האשמות חמורות וקשות. הארץ ובלאו ניצלו את ענת קם והשליכו אותה כשהיא פצועה ומדממת לצידי הדרך. הם גילו את המסמכים עצמם וכך הגיעו בנקל למקור. אני שמח שבית המשפט קבע שיש אחריות ומאמין כי בשלב השני בו יידרש בית המשפט להיקף הפיצויים הוא ישקלל באופן הראוי את הניסיון של הארץ ובלאו להתנער מאחריות תוך פגיעה אנושה בענת קם".